המהומות בקזחסטן (2022)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המהומות בקזחסטן
עילה עליית מחירי הגז, סמכותנות המשטר, עוני
רכב משוריין של כוחות ברית ה-CSTO בשדה התעופה של אלמטי

מהומות 2022 בקזחסטן, הידועות גם בשם ינואר העקוב מדם (בקזחית: Қанды қаңтар) [1] היו סדרה של הפגנות המוניות שהחלו בקזחסטן ב-2 בינואר 2022 והסתיימו ב-11 בינואר 2022. ההפגנות החלו לאחר שב-1 בינואר 2022, ממשלת קזחסטן ביטלה את תקרת המחירים של הגז הנוזלי במדינה, והדבר הביא לעלייה חדה ופתאומית במחירו. ההפגנות החלו כמחאות לא אלימות בעיר יצרנית הנפט ז'נאאוזן והתפשטו במהירות לערים אחרות במדינה, וביתר שאת בעיר הגדולה ביותר בקזחסטן, אלמטי, בה ההפגנות הפכו להתפרעויות אלימות, וניזונו מחוסר שביעות רצון גואה מהממשלה ועוני נרחב.[2] גורם מלבה נוסף למהומות היה חוסר שביעות רצון גובר מהממשלה ומהנשיא הקודם, נורסולטן נזרבייב, אשר שלט במדינה במשך 28 שנים וכיהן כיושב ראש מועצת הביטחון של קזחסטן בזמן ההפגנות. נזרבייב נחשב בעיני רבים כמי שמאחורי הקלעים עדיין שולט בפועל במדינה, והזעם כלפיו נבע, בין היתר, בשל הפעלת יד חזקה כנגד מתנגדי השלטון וכנגד יריביו, סמכותנות יתר ונפוטיזם. בנוסף, נזרבייב ומשפחתו היו בעלי עושר רב, בעוד רבים במדינה סבלו מעוני מחפיר. המהומות האלימות נמשכו כעשרה ימים, ובמהלכן, על פי גורמים קזחיים רשמיים, נהרגו 227 בני אדם, בהם 19 אנשי כוחות הביטחון, ולמעלה מ-9,900 נעצרו.

בתגובה לפרוץ המהומות, הנשיא קאסם-ג'ומארט טוקאייב הכריז על מצב חירום באזור מנגיסטאו ואלמטי, החל מ-5 בינואר 2022. באותו יום, פוזר הקבינט ונזרבייב הודח מתפקידו כיושב ראש מועצת הביטחון.[3] מצב החירום הורחב תוך זמן קצר לכל המדינה. בתגובה לבקשתו של טוקאייב, הסכים ארגון האמנה לביטחון קולקטיבי (CSTO) - ברית צבאית של רוסיה, ארמניה, בלארוס, קירגיזסטן, טג'יקיסטן וקזחסטן - להציב כוחות בקזחסטן.[4] הצבת הכוחות נעשתה כביכול למען שמירת השלום, אך בפועל היו שתיארו אותה כמסייעת לממשלת קזחסטן בדיכוי המהומות.[5] ולדימיר פוטין תיאר את התערבות הברית כמאמץ מרוכז להגן על בעלות הברית האזוריות מפני מה שהוא תיאר כמהפכות צבע שנגרמו כתוצאה מהתערבות זרה בענייניהן הפנימיים.[6] חיילי CSTO נפרסו תחילה בבנייני ממשלה בעיר הבירה, נור-סולטן (אסטנה), ולאחר מכן נפרסו באזורים נוספים. [7]

כתוצאה מהמהומות, הנשיא טוקאייב הודיע על החזרת מכסות מחיר הגז למשך 6 חודשים.[8] ב-7 בינואר הודיע טוקאייב כי הסדר החוקתי "הוחזר ברובו בכל אזורי המדינה".[9] טוקאייב אף ציין כי הנחה את הצבא הקזחי להשתמש בכוח קטלני נגד מפגינים, ואישר פתיחה באש ללא אזהרה "לשם הריגה", כינה את המפגינים "שודדים ומחבלים" ואמר כי השימוש בכוח ימשיך "להרוס את ההפגנות".[10]

יחידות לחימה בטרור בחיפוש אחר חמושים אנטי-ממשלתיים במגרש חניה באלמטי, 8 בינואר 2022

ב-10 בינואר הכריזה הממשלה הקזחית על יום אבל לאזרחים שנהרגו במהלך המהומות.[11] ב-11 בינואר הודיע טוקאייב כי הסדר הושב על כנו בקזחסטן, ותיאר את האירועים כניסיון הפיכה נגדו.[12] בנוסף הודיע שחיילי בעלות ברית ה-CSTO יחלו לסגת מהמדינה ב-13 בינואר, כאשר בפועל הכוחות הוצאו במלואם עד 20 בינואר.[13] בנאום שנשא בפני הפרלמנט ב-11 בינואר, הבטיח טוקאייב רפורמה, והכיר באי-שביעות רצון הציבור מאי-השוויון במדינה, ואף מתח ביקורת על נזרבייב ומקורביו בשל עושרם.[14] ב-11 בינואר חודשו הטיסות הבינלאומיות לבירת המדינה, נור-סולטן וממנה, מונה ראש ממשלה חדש ושבוע לאחר מכן פוטר שר ההגנה. ב-16 במרץ, נשא טוקאייב נאום שבו התווה תוכנית של רפורמות כלכליות ופוליטיות.[15]

חנות אלקטרוניקה לאחר שהושחתה על ידי בוזזים באלמטי, 10 בינואר 2022

נזקי המהומות

במהלך ההפגנות, רשויות מקומיות דיווחו על הרס בתי עסק ומעצרי ענק. בנוסף, דווח כי כוחות משטרה פתחו באש על מפגינים והביאו למספר הרוגים בקרב המפגינים.[16] דיווחים שהגיעו מכלי תקשורת שונים בעולם, בהם סוכנות הידיעות הצרפתית AFP וסוכנות הידיעות הרוסית TASS, שידרו קרבות יריות מאזורים שונים, ובהם מרכז העיר אלמטי.[17] כוחות הביטחון הקזחיים דיווחו על הרוגים בקרב אנשיהם.[18] לפי הרשויות המקומיות, שני קציני ביטחון נמצאו ערופים.[19] עד 19 בינואר, מספר ההרוגים במהומות הגיע, לפי הדיווחים, ל-227.[20]

משרד החוץ הישראלי הודיע כי לבן קוג׳יאשוילי, ישראלי בן 22 שהתגורר במדינה, נהרג מירי בעיר אלמטי שאירע בזמן המהומות האלימות במדינה. הוא הותיר אחריו אישה ותינוק בן שנה.[21]

מכיוון שקזחסטן היא מקור ל-40% מהאורניום בעולם, מחירי האורניום עלו מאז פרוץ ההפגנות.[22] בנוסף, עקב הפסקת האינטרנט במדינה, פעולות כריית מטבעות קריפטוגרפיים נפגעו, כאשר יכולת ההצפנה העולמית של מטבעות קריפטוגרפיים (hashrate) ירדה ב-12%. בהקשר זה יצוין, כי ערב ההפגנות, כ-18% מיכולת ה-hashrate העולמי לביטקוין הייתה בשטח קזחסטן, וזאת בשל העובדה שסין, שכנתה של קזחסטן, אסרה בשנת 2021 על כריית מטבעות קריפטוגרפיים ורבים ממפעילי כריית הקריפטו עברו לקזחסטן.

המהומות אף גרמו לנזק כלכלי משמעותי לבעלי ההון בקזחסטן. לפי פורבס, במהלך ההפגנות והמהומות, הונם של ארבעה מיליארדרים מקומיים הצטמצם ב-3 מיליארד דולר. במקביל, בתו וחתנו של הנשיא לשעבר נורסולטן נזרבייב הפסידו 200 מיליון דולר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המהומות בקזחסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Imamova, Navbahor (2022-02-16). "Kazakhstan Seeks Lessons From Its Bloody January". VOA (באנגלית). נבדק ב-2022-02-18.
  2. ^ Kantchev, Georgi (7 בינואר 2022). "Kazakhstan's Elite Got Richer on Natural Resources. Then Came the Unrest". The Wall Street Journal. ISSN 0099-9660. נבדק ב-8 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Jacobs, Harrison (6 בינואר 2022). "Russia-led alliance troops have arrived in Kazakhstan after mass protests". NPR. ארכיון מ-6 בינואר 2022. נבדק ב-6 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Hopkins, Valerie; Nechepurenko, Ivan (5 בינואר 2022). "Russia-Allied Forces to Intervene as Unrest Sweeps Kazakhstan". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-5 בינואר 2022. נבדק ב-6 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Russian troops arrive in Kazakhstan to quell unrest as police say officer beheaded". The Independent (באנגלית). 2022-01-06. ארכיון מ-2022-01-06. נבדק ב-2022-02-01.
  6. ^ "Vladimir Putin vows to stop 'colour revolutions' after sending troops to Kazakhstan". Financial Times. 2022-01-10. נבדק ב-2022-07-06.
  7. ^ "Russia-led bloc starts Kazakhstan pullout after possible coup bid crushed". Reuters. 13 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Kazakhstan unrest: Government restores fuel price cap after bloodshed". BBC News. 6 בינואר 2022. נבדק ב-7 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Kazakh President: Constitutional Order Restored". voanews.com. נבדק ב-7 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Kazakhstan president says he gave order to 'open fire with lethal force'". the Guardian. 7 בינואר 2022. נבדק ב-7 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Nearly 8,000 detained in Kazakhstan amid unrest". AP NEWS. 2022-01-10. נבדק ב-2022-01-10.
  12. ^ Reuters (2022-01-11). "President of Kazakhstan says he has weathered attempted coup d'état". Reuters. נבדק ב-2022-01-11.
  13. ^ "Post-Soviet security bloc's last peacekeepers depart from Kazakhstan for Moscow". TASS. 2022-01-19.
  14. ^ Vaal, Tamara (2022-01-11). "Russian troops to quit Kazakhstan, says president, taking aim at the elite". Reuters. נבדק ב-2022-01-11.
  15. ^ "Kassym-Jomart Tokayev Delivers State-of-the-Nation Address to the People of Kazakhstan". Akorda.kz. ארכיון מ-16 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Hopkins, Valerie; Nechepurenko, Ivan (5 בינואר 2022). "Kazakh Protesters Burn Government Offices as Unrest Sweeps Country". The New York Times. ISSN 0362-4331. ארכיון מ-5 בינואר 2022. נבדק ב-5 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "'Dozens' of Kazakhstan protesters killed by police in overnight, authorities confirm". Euronews. 5 בינואר 2022. ארכיון מ-6 בינואר 2022. נבדק ב-6 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Kazakhstan unrest: Russian troops fly in as crackdown continues". BBC. 6 בינואר 2022. ארכיון מ-6 בינואר 2022. נבדק ב-6 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Auyezov, Olzhas (6 בינואר 2022). "Russia sends troops to put down Kazakhstan uprising as fresh violence erupts". Reuters. ארכיון מ-6 בינואר 2022. נבדק ב-6 בינואר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ "Russia-Led Military Alliance Completes Withdrawal From Kazakhstan". RadioFreeEurope/RadioLiberty (באנגלית). נבדק ב-2022-01-19.
  21. ^ מה הצית את המהומות בקזחסטן?, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
  22. ^ המתכת היקרה שמזנקת בעקבות המהומות בקזחסטן, והקשר לכורים גרעיניים | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2022-01-09
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=המהומות_בקזחסטן_(2022)&oldid=2120726"