המכלול:ערכים מומלצים/המלצות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תקצירי "הערך המומלץ" היומיים

היום

17 ביוני 2019


י"ד בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/023

Pythagoras1.svg

משפט פיתגורס הוא משפט גאומטרי, הנחשב לאחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם ו-, ואורך היתר הוא , אז: . המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא.

המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו.

בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: . שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: .


עריכה - תבנית - שיחה


ערכים מומלצים
2017 אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
06 2019

1 ביוני 2019


כ"ז באייר ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/007

הרב קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק (7 בספטמבר 1865 - 1 בספטמבר 1935; ט"ז באלול ה'תרכ"ה - ג' באלול ה'תרצ"ה), מכונה גם הראי"ה קוק, או הרא"ה. רב, פוסק, מקובל והוגה דעות. עלה לארץ ישראל בזמן העלייה השנייה ופיתח משנה פילוסופית-קבלית אוהדת ביחס לציונות וליישוב החדש. נתמנה לרב יפו והמושבות ואחר כך לרב העיר ירושלים. הקים את הרבנות הראשית לישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב. הגותו, שעלתה על הכתב בספרים שחיבר ושנערכו מכתביו בתחומי הלכה, אגדה, פילוסופיה, פרשנות, מוסר, קבלה ועוד, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית.


עריכה - תבנית - שיחה

2 ביוני 2019


כ"ח באייר ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/008

Yamato during Trial Service.jpg

אוניית המערכה יאמטו הייתה אוניית המערכה המובילה מסדרת יאמטו ואוניית הדגל של הצי היפני המשולב במהלך מלחמת העולם השנייה. האונייה, שנקראה על שמו של שבט יאמטו העתיק, הייתה אוניית המערכה הכבדה והחמושה ביותר שנבנתה אי פעם ותוכננה להתמודד עם העליונות המספרית של ציי המעצמות בעלות האינטרסים באוקיינוס השקט. הפעם היחידה בה ירתה בתותחיה הראשיים לעבר מטרות שטח של האויב הייתה כשנשלחה להתעמת עם כוחות אמריקאיים שפלשו לפיליפינים במהלך קרב מפרץ לייטה. ב-1945, בניסיון נואש להאט את קצב התקדמות בעלות הברית, נשלחה הימאטו למשימה לאוקינאווה במטרה למנוע בכל מחיר את הפלישה לאי ולהילחם עד להשמדתה. בסופו של הקרב היא טובעה על ידי מפציצים אמריקאים על כל אנשי צוותה.

עריכה - תבנית - שיחה

3 ביוני 2019


כ"ט באייר ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/009

שרטוט מערה מס' 13 בעיראק אל-אמיר המזוהה עם האחוזה של בית טוביה, נעשה על ידי קלוד קונדר בשנת 1881. על הקיר הכתובת "טוביה" בכתב ארמי

הורקנוס לבית טוביה היה בנו הצעיר של יוסף בן טוביה, גובה המסים באזור ארץ ישראל שחי בתקופת בית שני תחת השלטון ההלניסטי. על פי בקשתו של האב, יצא הורקנוס למצרים ורכש את חיבתו והגנתו של המלך התלמי. בשובו ארצה, נלחם הורקנוס באחיו שניסו להורגו, הרג שניים מהם וספג בוז מצד אביו בגלל התנהלותו הכלכלית. הוא ברח לארץ שמעבר לנהר הירדן, בנה אחוזה וגבה מס מתושבי המקום. לאחר עליית אנטיוכוס אפיפאנס לשלטון בשנת 175 לפנה"ס, שׂם הורקנוס קץ לחייו.

סיפורם של יוסף והורקנוס ממשפחת בית טוביה מתואר באריכות בספר "קדמוניות היהודים" שכתב יוסף בן מתתיהו. אף שהסיפור מאופיין בקווים אגדתיים שמעלים ספק לגבי אמינותו ההיסטורית, הוא מהווה מקור שאפשר ללמוד ממנו על מצבם החברתי והתרבותי של היהודים בארץ ישראל בתקופה שלפני פרוץ מרד החשמונאים. הורקנוס ומשפחתו היו בני המעמד הגבוה בארץ ישראל וקיימו קשר קרוב עם השלטונות התלמיים. קשר זה השפיע על אורח חייהם: הם אימצו מאפיינים הלניסטיים שבמקרים רבים עמדו בסתירה למצוות היהדות. כיום, חוקרים רבים סבורים שבני טוביה היו מראשוני המתייוונים וסיפורם מתאר את ראשית תופעת ההתייוונות בקרב היהודים, בעיקר מהמעמד הגבוה, בתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.

תיארוך תקופתו של הורקנוס שנוי במחלוקת בין החוקרים. זהותו של המלך תלמי המוזכר בסיפור אינה ידועה, והזיהוי נע בין תלמי השלישי (246‏-222 לפנה"ס), תלמי הרביעי (222‏-204 לפנה"ס) או תלמי החמישי (204‏-181 לפנה"ס).


עריכה - תבנית - שיחה

4 ביוני 2019


א' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/010

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל שהקימו בני ישראל בציווי הקל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים ("כל איש חכם לב", ספר שמות, פרק ל"ו, פסוק א'), ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות עבודה ה' נוספות, וכן לשם היוועדות הקל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל.

שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים.


עריכה - תבנית - שיחה

5 ביוני 2019


ב' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/011

פרשת הגט מקליווא הייתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, שהסעירה את העולם התורני באירופה בשנים 17661767.

המחלוקת עסקה במקרה שבו חתן, ששפיות דעתו הייתה מוטלת בספק, גירש את אשתו, השאלה שעמדה במוקד הדיונים הייתה שאלת מעמדו הנפשי של החתן, מי שמוגדר מבחינה הלכתית כשוטה, כלומר אדם הלוקה בנפשו, איננו יכול לתת גט לאשתו, משום שפעולת הגירושין דורשת גמירות דעת מוחלטת מצידו, השאלה הייתה באיזו מידה הלם מצבו של הבעל את ההגדרה ההלכתית של השוטה.

המחלוקת ההלכתית נבעה משאלת הגדרתו של החתן כשפוי, אולם היא חרגה מגדרי הדיון ההלכתי המצומצם, הציתה דיון נרחב בין רבנים ובין קהילות שונות, וחשובי רבני הדור התערבו בה.


עריכה - תבנית - שיחה

6 ביוני 2019


ג' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/012

צוללת מפגיזה אוניית סוחר

המערכה באוקיינוס האטלנטי היא כינוי למערכה ימית שהתחוללה במהלך מלחמת העולם השנייה בין צי הצוללות של הצי הגרמני ואוניות השטח שלו לבין ספינות האספקה שהפליגו בין קנדה וארצות הברית לממלכה המאוחדת. לאורך כל המערכה, שהייתה הארוכה ביותר במלחמת העולם השנייה, קובצו ספינות האספקה לשיירות בליווי אוניות מלחמה של קנדה, בריטניה, ומאוחר יותר של ארצות הברית.

במהלך המערכה התחוללו למעלה ממאה קרבות בין שיירות וצוללות, וכאלף התנגשויות בין אוניות בודדות, על פני אלפי קילומטרים של אוקיינוס. היתרון הטקטי עבר מצד לצד, בעקבות התפתחויות טכנולוגיות בצבאות השונים, ובעקבות הכנסת כלי נשק ואוניות מסוגים חדשים. שיא המערכה התחולל מאמצע שנת 1940 ועד סוף 1943. במהלך תקופה זו החלה להסתמן נטייה בולטת לטובת בעלות הברית, והמצב לא השתנה עד תום המלחמה. על מערכה זו אמר וינסטון צ'רצ'יל: "הדבר היחיד שהפחיד אותי באמת במהלך המלחמה היה איום הצוללות".


עריכה - תבנית - שיחה

7 ביוני 2019


ד' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/013

דף של ספר תורני, בתחתיתו הכיתוב "נדפס על נייר שאין בו חילול שבת ח"ו" (מודגש)

מעשה שבת הוא כינוי בהלכה למאכל או מוצר אחר, שנוצר בשבת תוך כדי חילול שבת. חז"ל אסרו ליהנות ממוצר כזה, על מנת למנוע רצון לייצר מוצרים בשבת. ישנם מספר תנאים הלכתיים כדי שהאיסור יהיה תקף, ובהיעדר חלקם או כולם יתאפשר ליהנות מתוצאת המעשה, לעתים באופן מלא, ולעתים באופן חלקי. סוגיה זו היא רבת משמעות לשומרי תורה ומצוות בארץ ישראל בימינו, עקב העובדה שרבים מהשירותים המסופקים, כגון חשמל ומים, נעשים תוך כדי חילול שבת. אף כי ברוב מוצרי הצריכה אין חשש למעשה שבת, ישנם מספר מוצרים שברור שמיוצרים בשבת כבחול, כגון חלב, נייר ועוד. הפוסקים נדרשו להתייחס להיתר או איסור השימוש בהם.


עריכה - תבנית - שיחה

8 ביוני 2019


ה' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/014

ספקטרוגרם של שירת לווייתן גדול סנפיר

שירת הלווייתן היא אוסף של קולות דמויי שריקה שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae), בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצמת את יעילות חוש הריח. הרעשים המלאכותיים האופפים את האוקיינוסים בעיקר בשל השימוש בסונאר בצוללות, כלי שיט ומתקנים ימיים, מגבירים את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי.


עריכה - תבנית - שיחה

9 ביוני 2019


ו' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/015

גאורג קנטור

משפט קנטור הוא משפט מתמטי יסודי בתורת הקבוצות. באופן פורמלי, המשפט קובע שהעוצמה של כל קבוצה קטנה מהעוצמה של קבוצת התת-קבוצות שלה. משמעות המשפט היא שלכל קבוצה, אפילו אינסופית, יש קבוצה גדולה ממנה (במובן מדויק שיוגדר בהמשך). מסקנה מיידית היא שיש אינסוף גדלים אינסופיים השונים זה מזה, ואין אינסוף גדול ביותר.

את המשפט הגה והוכיח אבי תורת הקבוצות, גאורג קנטור, בשנת 1891. שיטת הלכסון אותה המציא כדי להוכיח את המשפט ותוצאות דומות, מנצלת את הסתירות שביסוד פרדוקס הסַפָּר ופרדוקס השקרן, ומשמשת בתחומים רבים החורגים מתורת הקבוצות.


עריכה - תבנית - שיחה

10 ביוני 2019


ז' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/016

האומות המאוחדות הנו הארגון הדיפלומטי הבינלאומי החשוב בתבל. בתמונה: מטה הארגון בעיר ניו יורק.

דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.

במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע.


עריכה - תבנית - שיחה

11 ביוני 2019


ח' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/017

שער מגזין "האטלנטיק" בגיליון שבו פורסם המאמר.

"האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו.

מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה.


עריכה - תבנית - שיחה

12 ביוני 2019


ט' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/018

הגזענות הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות, מפרש את מהות קיומה ובוחן סוגיות הקשורות אליה.

הגדרתו של אלבר ממי לגזענות כפי שבאה לידי ביטוי בספר זה שימשה ומשמשת חוקרים רבים בתחומי הדעת של מדעי החברה. ממי רואה את הגזענות כנקודת מפגש בין שתי תפיסות שפיתח ביצירותיו המוקדמות, "השליטה" ו"התלות". בספר זה ממשיך המחבר את תיאור החברה האנושית כמסווגת את בני האדם לשולטים ולנשלטים, למדכאים ולמדוכאים, לקבוצת ההתייחסות של האדם עצמו, מול "האחר". הוא תופס את הגזענות כתופעה אנושית שכיחה ביותר, אשר לכל היותר ניתן למתן את גילוייה, אך לא להדבירה. ככזו, הוא רואה בה עובדה חברתית ולא תופעה פסיכופתולוגית.


עריכה - תבנית - שיחה

13 ביוני 2019


י' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/019

פוטונים הנפלטים בקרן קוהרנטית מלייזר

הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק".

פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים.

כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול).


עריכה - תבנית - שיחה

14 ביוני 2019


י"א בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/020

נקבת השילוח

אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית.


עריכה - תבנית - שיחה

15 ביוני 2019


י"ב בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/021

שטף דם אפידוראלי באישה צעירה. האזור האפור בצד שמאל למעלה הוא שטף דם אפידוראלי מתהווה, הגורם להזחה ימינה וללחץ על חדרי המוח.

דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע.

דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי.

אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006. שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי.


עריכה - תבנית - שיחה

16 ביוני 2019


י"ג בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/022

קרב שרטון דוגר

קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני.

שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן.


עריכה - תבנית - שיחה

17 ביוני 2019


י"ד בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/023

Pythagoras1.svg

משפט פיתגורס הוא משפט גאומטרי, הנחשב לאחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם ו-, ואורך היתר הוא , אז: . המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא.

המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו.

בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: . שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: .


עריכה - תבנית - שיחה

18 ביוני 2019


ט"ו בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/024

בהלכה, ספק הוא מצב של אי ודאות. בספרות ההלכה לדורותיה דנו בשאלה כיצד יש להכריע במצבי ספק הנוגעים לפסיקת ההלכה. התחום ההלכתי העוסק בהתוויית כללים והוראות למצבים של ספק מכונה דיני ספקות.

מצב שבו האדם נדרש לעשות משהו כשהוא אינו יודע האם המעשה מותר או אסור על פי ההלכה הוא ספק. אף מצב בו האדם יודע מהי ההלכה אך חסרים לו נתונים משמעותיים על מה שהתרחש במציאות. גם כאשר מגיע לפני בית הדין דיון שבו לאף אחד מהצדדים אין הוכחה חותכת שהדין עמו - זהו ספק. מחלוקת בין פוסקים עלולה ליצור אצל הלומדים סוג של ספק, כיוון שאינם יודעים מי מביניהם צודק. ספק נוסף הוא בעיא דלא איפשטא - שהיא התרחשות שהועלתה בגמרא, והאמוראים לא ידעו מה דינה. ספקות אלו מכונים ספיקא דדינא (מארמית: סְפק של דין).

התייחסות ההלכה למצב של ספק כולל בתוכו שני חלקים: ההוראות כיצד להתנהג במצב של ספק שלא ניתן לברר אותו, בהתאם לחומרת העניין (כמו ספק נפשות להקל - במקרה שנפש אדם תלויה בספק יש להקל ולהותירו בחיים, או בספק מהתורה יש להחמיר אך בספק הלכה שנתקנה על ידי חכמים יש להקל) ולצדדי הספק (ספק ספיקא), וההוראות כיצד לפתור את הספק על ידי כללי חזקה, רוב או עדים ודומיהן.

קיימים גם מקרים קבועים בטבע ומציאות העולם שהינם ספק וגם אליהם מתייחסת ההלכה בפירוט רב, כמו זמן בין השמשות המוגדר בהלכה כספק יום ספק לילה ואף ספק מתי הוא חל, ספקות מיניים כמו טומטום ואנדרוגינוס, או ספקות בסוג בעל חיים כמו כוי.


עריכה - תבנית - שיחה

19 ביוני 2019


ט"ז בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/025

תיאור התמונה

קפאת-עד (באנגלית "Permafrost") או קיפאון-עד הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת-עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת-עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו-24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת-עד. היא מתקיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעת האחרונה.

על פי טענה של קבוצת מדענים, מספיקה התחממות עולמית בגובה 1.5°C מעל ממוצע הטמפרטורות הנוכחי על מנת לגרום להפשרת קפאת-העד של סיביר.

עריכה - תבנית - שיחה

20 ביוני 2019


י"ז בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/026

דגם בית המקדש השני

ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.

במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.


עריכה - תבנית - שיחה

21 ביוני 2019


י"ח בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/027

צינור החרס העות'מאני בתוואי האמה הקדומה

האמה התחתונה היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים מאזור בית לחם לירושלים בתוואי מפותל של כ-23 קילומטרים. המים נועדו לשמש את אוכלוסיית ירושלים הגדולה, שהוכפלה ואף שולשה בימי העלייה לרגל לבית המקדש. ייחודה של האמה הוא בהיותה מפעל המים הראשון בתולדות ירושלים שמקורותיו שכנו הרחק ממנה. הקמת האמה הייתה מבצע הנדסי מורכב, שכן מקורות המים היו אמנם גבוהים יותר מירושלים, אך הדרך הייתה זרועה הרים ובקעות. הבונים השתמשו אפוא בכלי מדידה שהיו מקובלים בטכנולוגיה של עולם הבנייה הרומי, כמו כורובאטס - מתקן למדידת שיפועים, כך שהמים זרמו בשיפוע מתון ביותר של כפרומיל. האמה התחתונה שימשה את תושבי ירושלים באופן כמעט רציף במשך אלפיים שנה, ויצאה מכלל שימוש רק בתקופת המנדט הבריטי.


עריכה - תבנית - שיחה

22 ביוני 2019


י"ט בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/028

פוטונים הנפלטים בקרן קוהרנטית מלייזר

הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק".

פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים.

כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול).


עריכה - תבנית - שיחה

23 ביוני 2019


כ' בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/029

מימין לשמאל: רץ לבן, פרש שחור, רגלי לבן, מלכה וצריח שחורים ומלך לבן

שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין ל-. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד.

ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל.


עריכה - תבנית - שיחה

24 ביוני 2019


כ"א בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/030

רבי עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב השפעה, שחי ופעל במזרח אירופה מסוף המאה ה-18 עד פטירתו בשנת 1837. נחשב לגדול הדור ומגדולי התורה בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן.

רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הפופולריות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול.

לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.

בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.


עריכה - תבנית - שיחה

25 ביוני 2019


כ"ב בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/031

אברהם ישעיהו קרליץ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט - תשי"ד) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים בתחילת שנות ה-ת"ש. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.

אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, נעשה שימוש רב ביצירתו התורנית, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.


עריכה - תבנית - שיחה

26 ביוני 2019


כ"ג בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/032

דגם של בית המקדש השני

בית המקדש היה מרכז עבודת ה' של עם ישראל במשך כאלף שנה (מאה עשירית לפנה"ס - 70 לספירה). בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה. לעת עתה לא נמצאו שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומן הבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו וממצאים נוספים הקשורים למקדש.

עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר קיימים כלי קודש שונים: מנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עומד מזבח העולה, המשמש להקרבת הקורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ.

לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל לפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי, ולנושא בעל רגישות רבה.


עריכה - תבנית - שיחה

27 ביוני 2019


כ"ד בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/033

תיאור התמונה

גורדי שחקים מוקדמים נבנו בין השנים 18841939 בערים האמריקאיות בכלל ובניו יורק ובשיקגו בפרט, ושימשו לעסקים ולמסחר. ערים אלו החלו להתפתח לגובה הודות לצמיחה כלכלית משמעותית לאחר מלחמת האזרחים. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה את בנייתם של גורדי השחקים ולחצים כלכליים יצרו את האפשרות לבנות בניינים גבוהים דיים כדי לספק מענה לצורך החברתי והכלכלי.

העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו.

עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 19081909.


עריכה - תבנית - שיחה

28 ביוני 2019


כ"ה בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/034

צמרת השלטון ביוון סוקרת מסדר צבאי יווני

החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן. תחילתו של הסכסוך באוקטובר 1915 בניסיונות הכושלים של הבריטים והצרפתים להגן על ממלכת סרביה מכיבוש. הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז הובילה ליצירת גשר יבשתי ישיר מברלין לאיסטנבול. הכוחות האנגלו-צרפתיים התמקמו בגזרת סלוניקי במטרה להגן על עיר הנמל האסטרטגית והחלו להקים קווי ביצורים. למרות עמדתה הנייטרלית של ממלכת יוון תוך נקיטת עמדה פרו-גרמנית על ידי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, פלשו כוחות מעצמות המרכז למזרח תראקיה ללא התנגדות מצד צבא יוון. כוחות מדינות ההסכמה נערכו לבלום את כוחות מעצמות המרכז ועד סיומה של 1916 התייצב קו החזית תוך מלחמת התשה בין הצדדים.

הצבא הסרבי, שנסוג לקורפו, הצליח לארגן מחדש חלק מכוחותיו והעביר לחזית כ-120,000 חיילים, שאומנו והפכו להיות כשירים ללחימה במהלך 1917. במקביל, התחולל ביוון הקרע הלאומי בין תומכי עמדתו של המלך קונסטנטינוס הראשון לבין תומכיו של אלפתריוס וניזלוס, שהגיע לסלוניקי והקים ממשלה זמנית אשר שלטה על חלק מיוון. ביוני 1917 ויתר קונסטנטינוס הראשון על כיסאו ווניזלוס חזר לשלטון. בראשית יולי הכריזה יוון מלחמה על מעצמות המרכז, צבאה הצטרף לכוחות הלוחמים ושינה את מאזן הכוחות בחזית. עיקר נטל המערכה מצד מעצמות המרכז נפל על הצבא הבולגרי אשר לא היה ערוך למלחמה ממושכת ובתוך יחידותיו התגלו בעיות משמעת קשות. בדצמבר 1917 הוחלף מפקד כוחות מדינות ההסכמה בחזית והפיקוד החדש החל בתכנון מתקפת הבקעה להכרעת החזית. ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה כוללת לאורך החזית ועד מהרה הבקיעו ומוטטו את קווי הבולגרים, שנסוגו במהירות, תוך שאלמנטים מצבאם מורדים במלך פרדיננד הראשון. ההתקדמות המהירה של צבאות מדינות ההסכמה הובילה את הבולגרים לבקש הפסקת אש לשם כניעה, וב-29 בספטמבר 1918 נחתמה שביתת הנשק של סלוניקי אשר סיימה את הקרבות בחזית. עד מהרה הוביל הניצחון בחזית המקדונית להכרעת כל המערכה בבלקן לטובת מדינות ההסכמה.


עריכה - תבנית - שיחה

29 ביוני 2019


כ"ו בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/035

תיאור התמונה

המכונית הנשיאותיתאנגלית: United States presidential state car), המכונה "החיה" (The Beast), "קאדילק 1" (Cadillac One) או "המכונית הראשונה" (First Car) ושם הקוד שלה הוא "המרכבה" (Stagecoach), היא רכב השרד של נשיא ארצות הברית.

הדגם הנוכחי של המכונית הנשיאותית הוא רכב ייחודי מתוצרת חברת קאדילק, המבוסס על שלדת משאית בינונית והוא נבנה על פי סטנדרטים שקבע השירות החשאי של ארצות הברית. הרכב מצויד באמצעים רבים ומתקדמים להגנה, התקפה והצלת חיים שמטרתם הגנה על נשיא ארצות הברית בעת נסיעתו במכונית. כאשר נוסע הנשיא ברכב הוא מנותק מהעולם החיצון, אך בהישג ידו מצויים אמצעי תקשורת מודרניים. הרכב הנוכחי נושא לוחית רישוי של וושינגטון די. סי..

נשיאי ארצות הברית החלו את השימוש במכוניות בראשית המאה ה-20, כאשר רכש הנשיא ויליאם הווארד טאפט ארבע מכוניות והסב את אורוות הבית הלבן למוסך. מאותה עת עשו הנשיאים שימוש בכלי רכב שנרכשו מהמלאי הרגיל של חברות הרכב, ללא התאמה לצרכיהם המיוחדים, עד אשר רכש ממשלו של פרנקלין דלאנו רוזוולט את ה-Sunshine Special, הרכב הנשיאותי הראשון שנבנה על פי דרישות השירות החשאי. עד לרצח קנדי, התאפשר לנשיאים לנסוע במכונית הנשיאותית כשגג המכונית פתוח וכשהם חשופים לעיני הציבור. לאחר הרצח חל שינוי מן הקצה אל הקצה ובהדרגה הפכו המכוניות להיות יותר ויותר משוריינות וחתומות עד למכונית הנשיאותית הנוכחית שאטומה הרמטית והמערכת הסביבתית הפנימית שלה נפרדת לחלוטין מזו החיצונית.

עריכה - תבנית - שיחה

30 ביוני 2019


כ"ז בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/036

בניין הישיבה בעיר טלז

ישיבת טֶלְז היא ישיבה חשובה שפעלה בעיר טלז שבליטא, בסופה של המאה ה-19 ובחציה הראשון של המאה ה-20. הישיבה הוקמה במטרה ליצור מוסד חינוכי שיהווה אלטרנטיבה מסורתית לתנועת ההשכלה היהודית. רבי אליעזר גורדון הגיע לישיבה מעט לאחר הקמתה, אך הפך לראש הישיבה המשפיע ביותר. לצידו לימדו גם רבי שמעון שקופ, רבי יוסף בלוך ורבנים נוספים. בשנת 1940, כחלק ממלחמת העולם השנייה, חרבה הישיבה בעיר טלז והועברה על ידי שרידים מתלמידיה ורבניה לעיר קליבלנד, שם היא פועלת עד ימינו. הישיבה נודעה במאבקים שהיו בה סביב אידאולוגיית תנועת המוסר, וכן בחלוקה המקורית (בזמנו) לכיתות שאוכלסו בחתך תלמידים לפי רמתם הלימודית ולא לפי גילם. על בוגרי הישיבה נמנו תלמידי חכמים מפורסמים, אישי ציבור ורוח.


עריכה - תבנית - שיחה

1 ביולי 2019


כ"ח בסיוון ה'תשע"ט


ערכים מומלצים/037

SR-71B "הציפור השחורה" של חיל האוויר האמריקני: דגם אימון עם תא טייס נוסף

לוקהיד SR-71 (הידוע גם בכינוי הציפור השחורה) הוא מטוס ריגול על־קולי מגביה טוס שהיה בשירות בין השנים 19641999. זהו המטוס הסדרתי המאויש מגביה הטוס ובעל מנוע סילון המהיר בהיסטוריה של התעופה. המטוס היה מסוגל לטוס במהירות של מעל 3,000 קמ"ש (מאך 3+) ובגובה של 24,000 מטרים. פיתוח המטוס החל עם הפיתוח של לוקהיד A-12 והוא חלק ממשפחת הציפור השחורה שפיתח לוקהיד קורפוריישן. לצורך פיתוחו נעשה שימוש בשלושה סוגי סגסוגות טיטניום ובחומרים מרוכבים ונדרשו מענים טכנולוגיים ייחודיים בתחומי היגוי, בקרת הטיסה, מערכות ההנעה, הניווט והלוחמה האלקטרונית כדי להתאימם למאפייני פעילותו. המטוס טס בשירות מבצעי פעיל במשך 21 שנים (19681989). לאורך שנות פעילותו של המטוס שוגרו לעברו מאות טילי נ"מ ונעשו עשרות ניסיונות ליירטו, אך לשווא.

בראשית 1990, הוצא המטוס משירות חיל האוויר האמריקאי בפעם הראשונה, וב־1998 הוא הוצא סופית משירות. מספר מטוסי "ציפור שחורה" הושאלו לנאס"א וטסו עד 1999. המטוס הפך לסמל של הטכנולוגיה המערבית ונחשב לאחד המטוסים הבולטים והמשמעותיים בהיסטוריה.

עריכה - תבנית - שיחה
ערכים מומלצים
2017 אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר