המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה
League of Communists of Yugoslavia Flag.svg
מנהיגים יוסיפ ברוז טיטו (הבולט ביותר)
תקופת הפעילות 1919–1990 (כ־71 שנים)
אידאולוגיות קומוניזם
טיטואיזם
מטה בלגרד, סרביה
מיקום במפה הפוליטית שמאל
ארגונים בינלאומיים קומינטרן (עד 1943)
קומינפורם (עד 1948)
צבעים רשמיים אדום

המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה או ליגת הקומוניסטיםסרבו-קרואטית: Savez komunista Jugoslavije / Савез комуниста Југославије, בסלובנית: Zveza komunistov Jugoslavije, במקדונית: Sojuz na komunistite na Jugoslavija / Сојуз на комунистите на Југославија) הייתה מפלגה קומוניסטית ביוגוסלביה.

המפלגה הוקמה ב-1919, כמפלגת אופוזיציה בממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים. לאחר הצלחה בבחירות, היא הוצאה מחוץ לחוק על ידי הממשלה המלכותית ונותרה בלתי-לגאלית עד מלחמת העולם השנייה. לאחר הפלישה הגרמנית ליוגוסלביה ב-1941, צבא השחרור העממי של יוגוסלביה נלחם בכיבוש הנאצי ובמשתפי הפעולה. לאחר שחרור יוגוסלביה, ביססה המפלגה את כוחה ואחיזתה בשלטון, והקימה את הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כמדינה חד-מפלגתית. הרפובליקה התקיימה עד מלחמות יוגוסלביה ב-1991.

המנהיג הבולט ביותר של המפלגה היה יוסיפ ברוז טיטו, שהנהיג אותה מ-1937 עד 1980. בשנות ה-40 וה-50 היו חילוקי דעות מהותיים בין טיטו ליוסיף סטלין שהובילו לקרע בין יוגוסלביה לברית המועצות, ולהוקעת טיטו בידי הסובייטים. טיטו הנהיג ביוגוסלביה גישה של ניהול עצמי ושל קומוניזם עצמאי, שנודעה כ"טיטואיזם".

הנהגת המפלגה

המפלגה הונהגה תחילה על ידי מזכירי הוועדה המרכזית ומאוחר יותר על ידי נשיאי הפרסידיום.

שם תקופת כהונה עמדה, הערות
פיליפ פיליפוביץ'
ז'יבקו טופלוביץ'
לדימיר צ'ופיץ'
אפריל 1919 - יוני 1920 מזכיר פוליטי
מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
פאבלה פבלוביץ'
יאקוב לסטריץ'
פיליפ פיליפוביץ'
סימה מרקוביץ'
ולדימיר צ'ופיץ'
יוני 1920 - אוגוסט 1921 נשיא הוועדה המרכזית
נשיא הוועדה המרכזית
מזכיר פוליטי
מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
קוסטה נובאקוביץ'
טרישה קצלרוביץ'
משה פיאדה
אוגוסט 1921 - יולי 1922 ההנהגה האלטרנטיבית של מרכז המפלגה, שנבחרה לאחר האיסור על פעילות המפלגה
סימה מרקוביץ' ספטמבר 1921 - יולי 1922 הוועדה המנהלת של המפלגה הקומוניסטית לאמיגרציה, לאחר הפיצול במפלגה בעקבות חילוקי דעות בשאלה האם המפלגה צריכה לבנות את עצמה מחדש דרך החוק או להקדיש את עצמה לפעילות בלתי-לגאלית
סימה מרקוביץ' יולי 1922 - מאי 1923 מזכיר, לאחר האיחוד
טרישה קצלרוביץ' מאי 1923 - מאי 1926 מזכיר
סימה מרקוביץ'
ראדומיר וויוביץ'
מאי 1926 - אפריל 1928 מזכיר פוליטי
מזכיר ארגוני
ג'ורו ג'אקוביץ' אפריל 1928 - נובמבר 1928 מנהיג זמני, לאחר הדחת הוועדה המרכזית על ידי הקומינטרן עקב האווירה הפלגנית במפלגה
ג'ורו ג'אקוביץ'
יובאן מאלישיץ'
נובמבר 1928 - 1929 מזכיר ארגוני
מזכיר פוליטי
1930 - 1934 בעקבות מרד פועלים ואיכרים בדיקטטורה המונרכית, הנהגת המפלגה הוגלתה לווינה והקשר בינה לבין יוגוסלביה נותק
מילאן גורקיץ' דצמבר 1934 - נובמבר 1936 מזכיר פוליטי
מילאן גורקיץ'
יוסיפ ברוז טיטו
נובמבר 1936 - 23 באוקטובר 1937 מזכיר כללי
מזכיר ארגוני
יוסיף ברוז טיטו 23 באוקטובר 1937 - מאי 1938 מזכיר ארגוני
יוסיף ברוז טיטו מאי 1938 - מרץ 1939 הנהגה זמנית
יוסיף ברוז טיטו מרץ 1939 - 4 במאי 1980 מזכיר כללי; החל מ-13 באוגוסט 1964 נשיא הפרסידיום

לאחר מותו של טיטו המפלגה אימצה מודל הנהגה בו מתקיימת מדי שנה רוטציה בנשיאות המפלגה. קרנה של המפלגה ירד עם המעבר לשיטה פדרלית, בה יותר כוח ניתן לסניפי המפלגה ברפובליקות.

שם תקופת כהונה מייצג
בראנקו מיקוליץ' (נשיא בפועל) 19 באוקטובר 1978 - 23 באוקטובר 1978 בוסניה והרצגובינה
סטוואן דורונסקי (נשיא בפועל עד ה-4 במאי) 23 באוקטובר 1978 - 20 באוקטובר 1980 וויבודינה
לאזאר מויסוב 20 באוקטובר 1980 - 20 באוקטובר 1981 מקדוניה
דושאן דרגוסאבאץ 20 באוקטובר 1981 - 29 ביוני 1982 קרואטיה
מיטיה ריביצ'יץ' 29 ביוני 1982 - 30 ביוני 1983 סלובניה
דראגוסלב מרקוביץ' 30 ביוני 1983 - 26 ביוני 1984 סרביה
עלי שוקריו 26 ביוני 1984 - 25 ביוני 1985 קוסובו
וידויה ז'ארקוביץ' 25 ביוני 1985 - 26 ביוני 1986 מונטנגרו
מילאנקו רנוביצה 28 ביוני 1986 - 30 ביוני 1987 בוסניה והרצגובינה
בושקו קרוניץ' 30 ביוני 1987 - 30 ביוני 1988 וויבודינה
סטיפה שובאר 30 ביוני 1988 - 17 במאי 1989 קרואטיה
מילאן פנצ'בסקי 17 במאי 1989 - 30 ביוני 1990 מקדוניה

הרכב אתני

חברי המפלגה על פי לאום (1967)[1]
לאום מספר החברים אחוז מסך כל החברים אחוז מסך כל האוכלוסייה
סרבים 541,526 51.77 42.08
קרואטים 189,605 18.13 23.15
סלובנים 70,516 6.74 8.57
מקדונים 67,603 6.46 5.64
מונטנגרים 65,986 6.31 2.77
לאום מוסלמי 37,433 3.58 5.24
אלבנים 31,780 3.04 4.93
הונגרים 12,683 1.21 2.72
אחרים 28,886 2.76 4.90
סך הכל 1,046,018 100 100

לקריאה נוספת

  • עודד ערן, "החלטת הקומאינפורם בעניין המצב במפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה", בתוך: מדיניות החוץ של ברית המועצות: מלנין עד גורבצ'וב, כרך 1, האוניברסיטה הפתוחה, 1991.
  • Seroka, Jim, "Change and Reform of the League of Communists in Yugoslavia", The carl Beck Papers in Russian and East European Studies 704, June 1990.
  • White, Stephen and Simons, William B., "The Statute Of The League Of Communists Of Yugoslavia", The Party Statutes of the Communist World, Brill, 1984.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Tomasevich, Jozo and Vucinich, Wayne S, Contemporary Yugoslavia: Twenty Years of Socialist Experiment, University of California Press, 1969, p. 256
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.