המשתה (שיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הַמִּשְׁתֶּה / נתן אלתרמן

"...אָז כָּלִים הַנֵּרוֹת. רַק הַיַּיִן
שׁוֹקֵט כַּאֲשֶׁר נִמְזָג.
וְהִבַּטְתְּ כֹּה וָכֹה, וְאִישׁ אָיִן,
וּבָכִית: מַה גָּדוֹל הֶחָג.

וְאָמַרְתְּ: מָה .., שִׂמְחַת עֲנִיִּים,
לְבָבֵנוּ שֵׂאתֵךְ לֹא נֻסָּה.
גַּם חַיֵּינוּ שֶׁלָּנוּ לֹא לָךְ עֲשׂוּיִים,
גַּם אֶל קֶבֶר אוֹתָךְ לֹא נִשָּׂא."

סיום השיר

"הַמִּשְׁתֶּה" הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. השיר הופיע בקובץ השירים "שמחת עניים" שפורסם בשנת 1941. קובץ השירים נכתב במהלך תחילת השואה, על בסיס ידיעות עיתונאיות שהגיעו ארצה מאירופה.[1] כמו בשירים נוספים ב"שמחת עניים" מציג השיר מפגש דמיוני בין הבעל המת לרעייתו החיה שנשארה אלמנה בעיר.[2] השיר נחשב לאחד משיריו הקשים ביותר לפענוח של אלתרמן.[1]


הערות שוליים

המשתה (שיר)39506477Q130484324