הנבשן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הַנִּבְשָׁן הייתה עיר מקראית במדבר יהודה, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור ערי המדבר שבנחלת שבט יהודה: ”בַּמִּדְבָּר בֵּית הָעֲרָבָה מִדִּין וּסְכָכָה וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן”[1].
ז'וזף מיליק, מחוקרי מגילת הנחושת, הציע לזהות את העיר הקדומה עם האתר "ח'רבת אלמקארי" שבדרום בקעת הורקניה, שם נתגלו ממצאים מהתקופה הישראלית וכן אוסטרקון בעברית. זאת, כאשר בקרבת האתר בורות מים גדולים ("מע'אר א-טבקה"), וכן מערכות סכרים ומתקני חקלאות קדומים[2].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים ס"א-ס"ב.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ה', 748-749.
