הסגת גבול (אזרחי)
הסגת גבול היא פגיעה בקניינו של אדם אחר על ידי שימוש במקרקעין השייכים או מוחזקים על ידיו, ללא קבלת רשותו. בניגוד להסגת גבול בהיבטה הפלילי, במקרה של הסגת גבול בהיבט האזרחי, מתיר חוק המקרקעין, במקרים מסוימים, עשיית דין עצמי כנגד מסיג הגבול. בנוסף, עומדת למחזיק המקרקעין הזכות להגיש תביעה נזיקית, אם נגרם לו נזק כספי בעקבות הסגת הגבול.
המסגרת החוקית
סעיף 18 לחוק המקרקעין קובע כי מחזיק המקרקעין רשאי להפעיל כוח במידה סבירה[1] כנגד מסיג הגבול (עשיית דין עצמי) באחד משלושת המקרים הבאים:
- על מנת למנוע הסגת גבול בשטחו.
- על מנת למנוע מעשה שיוביל לשלילת השליטה של המחזיק בקרקע.
- לשם הוצאת מסיג גבול משטחו של מחזיק המקרקעין, תוך 30 יום מיום תפיסת השטח. אם לא עשה זאת בפרק הזמן הקצוב, לא יוכל המחזיק להרחיק את מסיג הגבול בעצמו, אלא יידרש לפנות לבית המשפט לשם קבלת צו פינוי.
המחזיק כדין
לפי הגדרת סעיף 15 לחוק המקרקעין, מחזיק הוא אדם השולט באופן פיזי במקרקעין או אם אדם אחר שולט מטעמו על המקרקעין.
עוולת הסגת גבול במקרקעין
בנוסף לזכותו של מחזיק המקרקעין בהפעלת דין עצמי (במקרים מסוימים) כנגד מסיג הגבול, עומדת לו הזכות להגיש תביעה לפיצויים, אם נגרם לו נזק ממוני כתוצאה מהסגת הגבול.
לפי סעיף 29 לפקודת הנזיקין, על מנת שיוכל מחזיק המקרקעין להגיש תביעה נזיקית כנגד מסיג הגבול, צריכים להתקיים שני תנאים:
- נגרם נזק ממוני למקרקעין או לדבר אחר הנמצא בשטח המקרקעין.
- מסיג הגבול נכנס לשטח המקרקעין שלא כדין. ככלל, קיים צורך באישור מטעם בעל המקרקעין או מי מטעמו אשר יאפשר כניסה למקרקעין, אך קיימות נסיבות בהם תתאפשר כניסה כדין לשטח אף ללא אישור המחזיק.[2]
קישורים חיצוניים
חוק המקרקעין, באתר ויקיטקסט פקודת הנזיקין, באתר ויקיטקסטהערות שוליים
