הסגת גבול (פלילי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבירת הסגת גבול היא פגיעה במימוש זכויותיו הקנייניות של אדם במרחבו הפרטי, בדרך של כניסה או המשך שהייה בנכס מקרקעין (דירה לדוגמה) או מיטלטלין (כלי רכב לדוגמה) השייך לו במטרה להפחידו, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה כלשהי. ככלל, כניסה לנכס תיחשב כהסגת גבול רק אם נלווית לה מטרה בלתי חוקית.

מישור פלילי מול מישור אזרחי

יש להבדיל בין הסגת הגבול במישור האזרחי, בין היתר כפי שהיא באה לידי ביטוי בסעיף 18 לחוק המקרקעין[1] המאפשר עשיית דין עצמי בנסיבות מסוימות לבין הסגת הגבול במישור הפלילי הקבועה בסעיף 447 לחוק העונשין[2] אשר מגדיר את הפעולה כעבירה בת ענישה.

הגדרות הסגת גבול

סעיף 447 לחוק העונשין קובע כי אדם יוגדר כמסיג גבול רק במקרה ופעל באחת מהדרכים הבאות על מנת להפחיד, להעליב, להקניט מחזיק בנכס או לעבור עבירה.

  1. נכנס לנכס (לתוכו או על פניו).
  2. לאחר שנכנס לנכס, נשאר שם שלא כדין.


מהו נכס ומהי כניסה לנכס?

ההגדרה של נכס כוללת הן נכסי מקרקעין (דירה או בית עסק, לדוגמה) והן נכסי מיטלטלין (כלי רכב, לדוגמה).[3]

כניסה לנכס יכולה להיות גם הכנסת חלק מגופו של מסיג הגבול (לדוגמה: בעיטה על דלת דירה, הכנסת ראש או יד[4], צלצול בפעמון דירה באופן ממושך ועוד).

הישארות בנכס

החלופה השנייה של עבירת הסגת גבול היא הישארות מסיג הגבול לאחר כניסה (אליו או על פניו) כדין. משמעות חלופה זו היא כי אדם נכנס לנכס באופן חוקי, אך הישארותו לאחר מכן אינה כדין, כלומר בניגוד לרצונו של מחזיק הנכס ולאחר דרישה שלא נענתה, כי יעזוב את הנכס.

אדם שנכנס לנכס בהסכמה אך בהמשך, מחזיק הנכס דורש ממנו לעזוב והוא מסרב לבקשה, הרי המעשה ייחשב כהסגת גבול.

מיהו מחזיק בנכס?

המחזיק בנכס אינו בהכרח הבעלים הרשומים של הנכס. לפי הגדרת החוק, החזקה זמנית של אדם בנכס היא מספקת על מנת שיוגדר כמחזיק בנכס.[5]

היסוד הנפשי הנדרש

על מנת להרשיע אדם בעבירה זו, הכניסה לנכס צריכה להיעשות לשם הפחדת מחזיק הנכס, העלבתו, הקנטתו או לשם ביצוע עבירה, על כן כניסה כשלעצמה אינה מספקת. יחד עם זאת, לא נדרש כי מחזיק הנכס יוקנט, יופחד הלכה למעשה או שתבוצע עבירה בפועל. מספיק כי עניין זה יהווה בגדר מטרה של מסיג הגבול או במקרה וידע (בהסתברות גבוהה) כי התנהגותו תביא לתוצאה האסורה של הפחדת מחזיק הנכס, העלבתו וכו'.

בנוסף, אין חובה כי מחזיק הנכס יהיה נוכח פיזית בנכס. די בכך כי ברגע ששמע שנכנסו לנכס שבבעלותו, גרם לו הדבר לתחושה כי הוא מוקנט או מאוים (גם בדיעבד).

מסגרת הענישה

במידה ואדם יוגדר כמסיג גבול, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע לו עונש של עד שנתיים מאסר. עם זאת, במידה ואדם שהסיג גבול עשה זאת כאשר הוא נושא נשק חם או קר, ניתן יהיה להחמיר בעונשו ולקבוע לו עונש של עד ארבע שנות מאסר.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט חוק העונשין, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969
    2. ^ חוק העונשין, התשל"ז-1977
    3. ^ הכוונה היא לנכס שאפשר להיכנס לתוכו (לדוגמה מכונית) או נכס שאפשר לעלות עליו (לדוגמה קטנוע)
    4. ^ ע"פ (ת"א) 1644/86, היימן, פס"מ תשמ"ח(א) 127
    5. ^ ע"פ (נצרת) 124/02  ר' ב' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25.6.02) - שם נקבע כי החזקת חדר עבודתה של אחות בקופת חולים, אליו רשאים להיכנס אנשים אחרים ברשותה בלבד, מספיקה כדי להגדירה כ"מחזיקה בנכס".
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0