הסנאט הלגיונרי
הסנאט הלגיונרי (ברומנית: Senatul legionar) היה גוף מייעץ של התנועה הלגיונרית, שהוקם במפגש הראשון של ראשי הקינים הלגיונרים, ביאשי, בתחילת ינואר 1929.
את הסנאט הלגיונרי יזם קורנליו זליה קודריאנו, מנהיג התנועה הלגיונרית, שחש צורך בגוף בעל יכולת להקרין מכובדות וסמכות אקדמית, שחסרו לתנועתו לאחר הקרע בינו ובין פרופסור אלכסנדרו יואן קוזה. חברי הסנאט לא נבחרו, מנהיג התנועה הציע אותם ומליאת הסנאט קיבלה אותם. קודריאנו קבע שהסנאט צרקיך להיות מורכב מאינטלקטואלים, איכרים ופועלים בני חמישים ויותר, שניהלו חיים קורקטיים מאד והוכיחו אמונה בעתיד הלגיונרי וחוכמה. את הסנאט הלגיונרי כינסו כשהמנהיג חש צורך בעצתם.
למעשה האיפיונים, שקודריאנו קבע לסנאטרוים לא נשמרו ובמיוחד לא מחסום הגיל וכך מונו סנאטורים צעירים יותר, אפילו בגיל 25 וקודריאנו עצמו, שהיה בן 29, מינה עצמו בתקופה מסוימת בראש הסנאט.
בין הסנאטורים הראשונים היו חריסטקה סולומון (Hristache Solomon), הרופא, גנרל, יון מקרידסקו (Ion Macridescu), גנרל יון טרנוסקי (Ion Tarnoschi), ספירו פצ'לי (Spiru Peceli), קולונל פאול קמבוראנו (Paul Cambureanu) ויון בוטנרו (Ion Butnaru). בהמשך נקלטו בסנאט גם דוקטור קונסטנטין פאפאנאצ'ה (Constantin Papanace), פרופסור נאיה יונסקו, פרופסור קורנליו שומולאנו (Corneliu Șumuleanu) (תקופת מה עמד בראש הסנאט), פרופסור טראיאן בראילאנו (Traian Brăileanu), הלשונאי סקסטיל פושקריו (Sextil Pușcariu), דקאן הפקולטה לספרות ופילוסופיה של אוניברסיטת יאשי, יון גבנסקו (Ion Găvănescu) ורבים נוספים.
