הסנאט של ארגנטינה
2021-2023 | |
| מדינה |
 ארגנטינה |
|---|---|
| סוג | בית עליון של הקונגרס הלאומי הארגנטינאי |
| הרכב | |
.svg) | |
|
קואליציה (35)
עצמאיים (3) אופוזיציה (34)
| |
| מנהיגים | |
|
נשיא נשיא זמני |
כריסטינה פרננדס דה קירשנר מאז ה-10 בדצמבר 2019 Claudia Ledesma Abdala מאז ה-10 בדצמבר 2019 |
| מנהיג הרוב | José Mayans, FdT מאז ה-10 בדצמבר 2019 |
| מנהיג המיעוט | Alfredo Cornejo, UCR-JxC מאז ה-10 בדצמבר 2021 |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ארגנטינה |
הסנאט הנכבד של האומה הארגנטינאית (בספרדית: Honorable Senado de la Nación Argentina) הוא הבית העליון של הקונגרס הלאומי הארגנטינאי – הפרלמנט (הרשות המחוקקת) של ארגנטינה – אשר מורכב מהסנאט ומבית הנבחרים (הבית התחתון).
בסנאט מכהנים 72 סנאטורים: 3 סנאטורים מכל פרובינציה, ועוד 3 סנאטורים מבואנוס איירס העיר.
הסנאטורים נבחרים לתקופת כהונה בת 6 שנים, על ידי בחירות ישירות בכל פרובינציה, כאשר המפלגה שזכתה במירב הקולות בפרובינציה מקבלת 2 מושבים בסנאט, והמפלגה שהגיעה למקום השני בפרובינציה מקבלת את המושב השלישי. אין הגבלת כהונה לסנאטורים, עם זאת, על הסנאטור להיות מעל גיל 30, להיות אזרח ארגנטינה לפחות ב-6 שנים האחרונות ולגור בפרובינציה אותה הוא מייצג לפחות שנתיים.
סגן נשיא ארגנטינה הוא גם מתוקף תפקידו נשיא הסנאט, אך בפועל, הנשיא הזמני (ספ') הוא זה שמנהל את הסנאט.
היסטוריה
הסנאט הוקם בקונפדרציה הארגנטינאית ב-29 ביולי 1854, בהתאם לסעיפים 46 עד 54 של חוקת 1853.
עד 1994 מספר הסנאטורים מכל פרובינציה ומבואנוס איירס העיר היה 2, המספר הועלה מ-2 ל-3 בתיקון של 1994 לחוקת ארגנטינה (שינויים אלו נכנסו לתוקף בבחירות הכלליות של 1995). בנוסף, לפני התיקון של 1994, הסנאטורים נבחרו בעקיפין על ידי בית המחוקקים של כל פרובינציה, לתקופת כהונה בת 9 שנים, אך לאחר התיקון של 1994 שונתה השיטה כך שתקופת הכהונה של סנאטור היא 6 שנים, וכל שנתיים שליש מהפרובינציות בארגנטינה עורכות בחירות לסנאט, כך שכל שנתיים שליש מחברי הסנאט מתחלפים (שינוי זה נכנס לתוקף בבחירות לבתי המחוקקים של 2001).
סמכויות הסנאט
בסמכות הסנאט לאשר הצעות חוק שהוצעו בבית הנבחרים, לקרוא למפגשים משותפים עם הבית התחתון או מפגשים מיוחדים עם מומחים, ולהציע הצעות חוק שיאשר הנשיא (הצעות אלו חייבות לעבור קודם גם את אישורו של בית הנבחרים).
בסמכות הסנאט להוציא לפועל כל שינוי במדיניות חלוקת ההכנסות הפדרלית, לאשר אמנות בינלאומיות, לאשר שינויים בחוקים פליליים חוקתיים או פדרליים, וכן לאשר או להדיח מועמדים לנשיאות לקבינט, למערכת המשפט, לכוחות המזוינים, דיפלומטים ותפקידים פדרליים אחרים.[1]
ועדות הסנאט
קיימות 24 ועדות בסנאט, המורכבות מ-15 סנאטורים כל אחת:[1]
- ועדת הסכמים (לאישור מועמדים פדרליים)
- וועדה לענייני החוקה
- וועדה לענייני חוץ
- וועדה לענייני משפט ופלילים
- ועדת חקיקה כללית
- ועדת כספים ותקציב
- וועדה לענייני מנהל ורשויות מקומיות
- ועדת ביטחון לאומי
- ועדת ביטחון פנים וסחר בסמים
- ועדת כלכלה לאומית והשקעות
- ועדת תעשייה ומסחר
- ועדת כלכלה אזורית ומפעלים קטנים ובינוניים
- וועדה לענייני עבודה וביטוח לאומי
- ועדת החקלאות, צאן ודיג
- ועדת החינוך, התרבות, המדע והטכנולוגיה
- וועדה לענייני זכויות וערבויות
- ועדת האנרגיה הדלק והכריה
- ועדת הבריאות והספורט
- ועדת התחבורה, דיור ותשתיות
- ועדת המערכות, מדיה וחופש הדיבור
- וועדה לענייני הסביבה ופיתוח אנושי
- וועדה לענייני האוכלוסייה ופיתוח אנושי
- ועדת התיירות
- ועדת חלוקת הכנסות פדרליות
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הסנאט של ארגנטינה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 National Senate Regulations, 2012 (באנגלית)
