הפלה טבעית
דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. הפלה טבעית היא סיום של הריון ומות העובר באופן טבעי, בניגוד להפלה מלאכותית, שהיא בדרך כלל יזומה.
שכיחות
בערך אחת מכל ארבע נשים עוברת הפלה אחת לפחות במשך חייה. במקרים רבים, הריון נכשל עוד לפני שהאישה מודעת שהיא בהריון. מעריכים שכ-30% מתאי הרבייה המופרים מופלים בדימום אשר נראה לאישה כמחזור רגיל, לעיתים עם דימום קצת יותר מוגבר מהרגיל. כ-15% מההריונות בהן האישה מודעת שהיא בהריון מסתיימים בהפלה טבעית ובנוסף, יש הריונות המסתיימים בהפלה מלאכותית או לידה מוקדמת של עובר מת. כלומר, למעלה מ-50% מההריונות לא מסתיימים בלידת תינוק חי. הסיכון להפלה עולה עם גיל האישה. מעל גיל 35 הסיכון להפלה הוא 1 מ-5 או 1 מ-6, מעל גיל 40 הסיכון הוא כבר 1 מ-3 ומעל גיל 45 כל הריון שני מסתיים בהפלה.
גורמים
הגורמים הראשיים להפלות הם בעיות כרומוזומליות של העובר. בעקבות ליקוי בתאי הרבייה או בצירוף שלהם העובר אינו מתפתח ועל כן מופל. בבדיקות שנעשו נמצא שמעל מחצית העוברים שיצאו בהפלה טבעית בשליש הראשון של ההריון היו בעלי ליקוי כרומוזומלי ולא יכלו לחיות גם אם היו מסיימים את ההריון. לרוב, הבעיות הכרומוזומליות אינן כתוצאה מבעיות גנטיות של ההורים ועל כן הפלה אחת אצל אישה אינה סימן לסיכוי גבוה יותר להפלות נוספות אצל אותה אישה. ישנן בעיות כרומוזומליות של ההורים שעשויות למנוע לידה תקינה אצל מטופלים מסוימים, כגון אינוורסיה כרומוזומלית.
גורמים נוספים להפלות הם פגיעה פיזית, חשיפה לחומרים מסוכנים, זיהום וקרישיות מוגברת אשר מצמצמת את אספקת הדם לעובר. בשלבים מתקדמים יותר, הפלה עלולה לקרות עקב פתיחה של צוואר הרחם אשר אינו מצליח לשאת את העובר.
מחקרים מצאו[1] שעודף משקל, צריכה גבוהה של קפאין, צריכת אלכוהול ושימוש בתרופות מסוימות מגבירים את הסיכוי להפלה. גם הריונות כתוצאה מטיפולי פוריות הם בעלי שכיחות גבוהה יותר של הפלות.
סוגים
ישנם מספר סוגים של הפלות טבעיות[2].
- הפלה שלמה - בה ההריון מפסיק, ושק ההריון יוצא החוצה בשלמותו. במקרים כאלה אין צורך בהתערבות רפואית, אלא רק במעקב.
- הפלה לא שלמה - בה ההריון מפסיק ותוכן ההריון יוצא, אך אינו יוצא בשלמות. יש צורך בהתערבות רפואית (כירורגית או תרופתית) להשלמת ההפלה.
- הפלה נדחית - בה ההריון מפסיק, אך הגוף לא פולט את שק ההריון כלל. במקרים כאלה אשה לא תדע בהכרח שאיבדה את העובר, ורק בבדיקת אולטרסאונד תגלה זאת. במקרים כאלה יש צורך בהתערבות רפואית להוצאת שק ההריון החוצה, אם על ידי גרידה, או על ידי מתן תרופות[3]. ביצית שדופה היא סוג נפוץ של מקרה כזה.
- הריון כימי- הפלה בשבועות הראשונים אחרי הביוץ, ולפני שיש שק הריון. במקרים רבים נשים כלל לא יודעות כי עברו הפלה. לפעמים יש איחור קצר במחזור, או דימום יותר משמעותי ממחזור רגיל. נשים שעוקבות אחרי הביוץ שלהן ומבצעות בדיקות הריון לקראת מועד המחזור שלהן מגלות שיש להן עליה משמעותית בהורמון HCG (הורמון ההריון). אבל אחרי כמה ימים תהיה ירידה חדה שלו, והמחזור יתחיל[4].
תסמינים
התסמין העיקרי המעיד על סכנת הפלה הוא דימום בהריון, אולם רק מחצית מהנשים עם דימום בהריון אכן יעברו הפלה. נשים רבות עם דימום בהריון מסיימות את ההריון בהצלחה ובין חמישית לרבע מההריונות המסתיימים בלידה היו דימומים.
טיפול
במקרי דימום במהלך הריון נהוג להמליץ על מנוחה בשכיבה במיטה, למרות שאין מחקרים מדעיים המוכיחים שהמנוחה אכן עוזרת. טיפולים אחרים, תרופתיים או הורמונליים, לא נמצאו כבעלי השפעה על המשך ההריון.
בנוסף למנוחה נהוג במקרי דימום בהריון לבצע בדיקה תכופה של ההריון כדי לוודא שההריון תקין. בדיקות לתקינות הריון נעשות על ידי בדיקת אולטרה סאונד להריון לווידוא שהעובר חי או בדיקה הורמונלית לאישה.
במקרה של הפלה, המתבטאת בדימום רב והתכווצויות, יש צורך לוודא שאכן כל העובר יצא ועל כן מבצעים לעיתים גרידה או הפלה תרופתית. מומלץ לנשים במקרים אלו להגיע מיידית לטיפול רפואי.
השפעה פסיכולוגית
אף על פי שההתאוששות הפיזית מהפלה היא לרוב מהירה, אצל נשים רבות ההתגברות הנפשית לוקחת שבועות, חודשים ולעיתים אף יותר משנה. במקרים בהם אובדן ההריון הוא בשלבים מאוחרים מאוד, לעיתים מתפתחת פוסט טראומה[5].
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
הערות שוליים
