הפצצת ברצלונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפצצת ברצלונה
Barcelona bombing (1938).jpg

הפצצת ברצלונה הייתה סדרה של תקיפות אוויריות שבוצעו על ידי איטליה הפשיסטית וגרמניה הנאצית, עקב תמיכה בצבא המורדים הלאומיים בהנהגת פרנסיסקו פרנקו. התקיפות התרחשו במהלך מלחמת האזרחים בספרד, בין 16 ל-18 במרץ 1938. כ-1,300 בני אדם נהרגו ולפחות 2,000 נפצעו.[1][2][3] התקיפות נחשבות להפצצת השטיח האווירי הראשונה בהיסטוריה.[1]

רקע

במרץ 1938 פתחו הלאומנים במתקפה באראגון, לאחר קרב טרואל. ב-15 במרץ החליטה ממשלת צרפת, בראשות לאון בלום, לפתוח מחדש את הגבול הספרדי,[1] והאספקה הסובייטית החלה לעבור לברצלונה.[4] בניטו מוסוליני, מבלי ליידע את פרנסיסקו פרנקו מראש, החליט לבצע התקפות אוויריות מסיביות נגד ברצלונה מתוך אמונה שזה "יחליש את המורל של האדומים".[2] מוסוליני, כמו הגנרל האיטלקי ג'וליו דואה, האמין שמטוסים יכולים לנצח במלחמה באמצעות טרור.[1]

ההפצצות

בין 16 ל-18 במרץ 1938, הופצצה ברצלונה על ידי מפציצים של הלגיון האווירי (Aviazione Legionaria) האיטלקי, שלוחה של חיל האוויר האיטלקי שנלחם במלחמת האזרחים בספרד.[5] מפציצים אלו טסו ממיורקה.[3] התקיפה הראשונה התרחשה ב-16 במרץ בשעה 22:00, ובוצעה על ידי לוחמי היינקל He 51 הגרמניים. לאחר מכן, בוצעו שבע עשרה התקפות אוויריות של המפציצים האיטלקיים סבויה מרקטי SM.79 וסבויה מרקטי SM.81 במרווחים של שלוש שעות, עד 18 במרץ בשעה 15:00. בליל 18 במרץ נפגעו קשות שכונות שבהן גרו רוב שהשתייך למעמד הפועלים. חיל האוויר הרפובליקני הספרדי (FARE) לא שלח לוחמים לברצלונה עד הבוקר של 17 במרץ.[2]

לברצלונה היו מעט יחידות נגד מטוסים וללא כיסוי אווירי, מה שהפך אותה כמעט ללא הגנה. המפציצים גלשו בשקט מעל העיר בגובה רב והפעילו מחדש את המנועים שלהם רק לאחר שחרור הפצצות, כלומר לא ניתן היה לשמוע את ההתראה ולא ניתן היה לזהות את המפציצים עד לאחר התפוצצות הפצצות על המטרה.[6] האיטלקים השתמשו בפצצות פתיל מושהות שנועדו לעבור דרך גגות ואז להתפוצץ בתוך הבניין, כמו גם סוג חדש של פצצה שהתפוצץ בכוח רוחבי חזק, כדי להרוס דברים במרחק של כמה סנטימטרים מהקרקע.[4] גל התקיפות החוזר של האיטלקים הפך את אזעקות המלחמה של העיר ללא-רלוונטיות, שכן כבר לא היה ברור אם הסירנות מכריזות על תחילתה או על סופה של מתקפה.[3]

המפציצים האיטלקיים הפילו 44 טון של פצצות.[7] במקום לכוון למטרות צבאיות, האיטלקים התכוונו להרוס אזורי תעשייה של העיר ולהביא לדמורליזציה של הצד הרפובליקני, במה שנחשב להפצצת השטיח האווירית הראשונה בהיסטוריה.[1] מטרותיהם המוצהרות היו מחסנים צבאיים, הנמל, מפעלי נשק ורכבות עם חיילים, אך גם מבנים אזרחיים, בתי קולנוע, קונסוליות ותיאטראות נפגעו או נהרסו כתוצאה מההפצצה.[8]

תוצאה

ההתקפה זכתה לגינוי בידי דמוקרטיות מערביות בכל רחבי העולם.[1] מזכיר המדינה של ארצות הברית קורדל הול אמר: ”שום תורה של מלחמה לא יכולה להצדיק מעשה כזה... אני מרגיש שאני מדבר עבור כל העם האמריקאי”.[9] פרנקו לא התבשר בתחילה על ההפצצות ולא היה מרוצה מכך; ב-19 במרץ הוא ביקש להשהות את ההפצצות, מחשש ל"סיבוכים בחו"ל".[10][11] מוסוליני, לעומת זאת, היה מרוצה מאוד מההפצצות. שר החוץ האיטלקי וחתנו של מוסוליני, גליאצו צ'אנו, אמר כי: ”הוא היה מרוצה מהעובדה שהאיטלקים הצליחו לעורר אימה, בתוקפנות שלהם במקום בשאננות עם המנדולינות שלהם. זה יעלה את המניות שלנו בגרמניה, שם הם אוהבים מלחמה מוחלטת וחסרת רחמים”.[2]

בהמשך השנה פרסם העיתונאי הבריטי ג'ון לנגדון-דייוויס, שנכח אז בברצלונה, דיווח על הפיגועים. הוא דיווח כי המפציצים דאו בגובה רב כדי להימנע מגילוי על ידי גלאי המטוסים האקוסטיים, והפעילו מחדש את המנועים שלהם רק לאחר שחרור הפצצות שלהם, שאותה כינה שיטת "גישה שקטה" ("silent approach"). ההשפעה של זה הייתה שהמטוסים לא זוהו וההתרעה נשמעה רק לאחר התפוצצות הפצצות על המטרה. לצד השונות של הזמנים בין כל תקיפה בודדת, הייתה לכך השפעה מדרדרת על האוכלוסייה האזרחית, שסבלה מחרדה ממושכת למדי. יחד עם העובדה שהיה מעט ערך צבאי ניכר בבחירת המטרות בתוך העיר, והפסקת התקיפות ללא סיבה נראית לעין, קבע לנגדון-דייוויס כי הפשיטות היוו ניסוי מכוון בשימוש בטקטיקות כאלה כהכנה ליישומם בכל סכסוך מאוחר יותר של הגרמנים והאיטלקים נגד הממלכה המאוחדת.[6]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Hugh, Thomas (2003). The Spanish Civil War (4th ed.). London: Penguin. ISBN 9780141011615. OCLC 53806663.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Beevor, Antony (2006). The Battle for Spain: The Spanish Civil War, 1936-1939. New York: Penguin Books. pp. 332–333. ISBN 9780143037651. OCLC 70158540.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Preston, Paul (2006). The Spanish Civil War: Reaction, Revolution and Revenge. London: Harper Perennial. ISBN 9780007232079. OCLC 316574785.
  4. ^ 4.0 4.1 Jackson, Gabriel (2012). The Spanish Republic and the Civil War, 1931-1939. Princeton, N.J.: Princeton University Press. ISBN 9780691007571. OCLC 794663577.
  5. ^ Graham, Helen (2005). The Spanish Civil War: A Very Short Introduction. Oxford: Oxford University Press. ISBN 0192803778. OCLC 57243230.
  6. ^ 6.0 6.1 Langdon-Davies, John (1975). Air Raid; the Technique of Silent Approach, High Explosive, Panic. New York: Haskell House Publishers. ISBN 0838318398. OCLC 1031193.
  7. ^ "Massacre in Barcelona". theARXXIDUC. 2008-03-16. נבדק ב-2017-11-07.
  8. ^ Barcelona air raid, 17 and 18 march
  9. ^ "Foreign News: Barcelona Horrors". Time. (28 March 1938).
  10. ^ Thomas, Hugh (2006). The Spanish Civil War. Penguin Books: London. p. 785.
  11. ^ Payne, Stanley G. & Palacios, Jesús (2014). Franco: A Personal and Political Biography. University of Wisconsin Press. p. 194.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0