הפצצת כוחות חטיבה 943

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הפצצת גדוד 931)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפצצת כוחות חטיבה 943
תאריך 10 ביוני 1982
מיקום דרומית לאגם קרעון, לבנון
גורם אש כוחותינו
הרוגים 25
פצועים 108

הפצצת כוחות חטיבה 943 היא תקרית אש כוחותינו שאירעה בצה"ל ב-10 ביוני 1982, בשבוע הראשון של מבצע שלום הגליל, שבה מבנה של ארבעה מטוסי פנטום של חיל האוויר הישראלי הפציץ בטעות כוחות של חטיבה 943 ובהם גדוד הנח"ל 931 שסופח לחטיבה והגדודים האורגניים של החטיבה: 346, 572 ו-573. בהפצצה נהרגו 25 לוחמים ונפצעו 108, ועוד כ-30 סבלו מהלם קרב. זו תקרית "אש כוחותינו" החמורה ביותר בתולדות צה"ל.

ההפצצה

המבנה, בהובלת הטייס סא"ל דני שאקי והנווט סרן יוחנן לוקר, נשלח למשימת הפצצה בגבול סוריה-לבנון, כדי לפגוע בכוח קומנדו סורי שנע לעבר כוחות צה"ל. עקב טעות בניווט הגיע המבנה למקום אחר מזה שנשלח אליו, והגיע כ-10 ק"מ דרומית לאגם קרעון.[1] המוביל טס, ממזרח למערב, לאורך הציר החדש ("מיכה"), אך מבלי שהרגיש, הוא משך יותר מדי מערבה וטס מעל ציר אחר ("ברקת"), כשהוא משוכנע שהוא על הציר הנכון. בשלב מסוים הוא דיווח לקצין התיאום האווירי (קת"א) – אל"ם עמירם טלמון – שהוא רואה מטרות, מעט מערבה לעיירה רשיא (למעשה הוא זיהה את הכפר משכי כרשיא), וביקש לתקוף אותן. הקת"א ענה למוביל שאם המטרות הן מעט מערבה מרשיא הוא רשאי לתקוף.

בין שאקי ללוקר פרץ ויכוח על זיהוי המטרה. לוקר הבחין כי יש שגיאה בזיהוי ואמר כי הם תוקפים נקודה שונה מזו שהיו מיועדים לתקוף. הטייס לא התחשב בהערותיו של סרן לוקר והמשיך בתקיפה. בסופו של דבר ציית לוקר לפקודתו של שאקי, והפנטום הפציץ את השיירה בפצצות מצרר, ואחריו המשיכו בהפצצה מטוסים נוספים במבנה. חלק ממטוסי המבנה ראו את הכלים במהלך התקיפה וחלקם תקפו במקום שבו נפלו פצצות המוביל. ההחלטה בדבר שיגור החימוש לא נעשתה על ידי סרן לוקר ולמעשה בוצעה חרף ספק שהועלה על ידו ביחס לנקודת התקיפה.

ההפצצה גרמה ל-25 הרוגים ו-108 פצועים. לאחר מכן התברר שהייתה זו שיירה של חטיבה 943, כולל גדוד 931 של חטיבת הנח"ל, בפיקודו של סא"ל יום טוב סמיה וכוח שריון, ששהו בתדלוק והתחמשות בוואדי ביאנור. סמיה התעקש להחזיר לפעולה את החיילים הנותרים בו ביום, בטיעון שיציאה מיידית לפעולה תמנע היווצרות טראומה.

ניתוח הכשל

רוב התקיפות האוויריות בוצעו בקשר עם קת"א קרקעי שהיה בקשר עין עם המטרה ובקשר רציף עם המטוסים. הפנטום עם צוות כפול היה מתאים ומאומן לתקיפה כנ"ל. הסתבר שהמוביל טעה בזיהוי. המטרות שתקף, היו ממערב לכפר משכי ולא מהעיירה רשיא, הנמצאת כשבעה קילומטרים מזרחה יותר.

לטענה שהטייסים לא יכלו לראות בבירור פנלי סימון על כלי הרכב של כוחותינו – חשוב לציין כי המג"ד יום טוב סמיה הנחה את קמב"צ ב' (סגן יוסי חמו) שנכנס ממטולה להצטייד בכמות רבה של פנלים לזיהוי רכב, כך שבעת התקיפה היו לכל רכב שני פנלים צמודים – פס רחב מעבר למקובל.

הפקת הלקחים

חיל האוויר הקים ועדת חקירה בראשותו של תא"ל (מיל') רפי הר-לב, שניקתה את לוקר מאחריות. חרף זאת, לוקר דרש שיירשם ציון לחובתו בתיקו האישי, בהיותו חלק מהצוות. משאקי נמנע הפיקוד שהובטח לו על טייסת "כפיר", והוא פרש מצה"ל. התקרית לא פגעה בקידומו של לוקר, שהמשיך לשרת בצה"ל והגיע לדרגת אלוף כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

רס"ן משה דניאל טיפל ברבים מהפצועים ועל כך זכה בצל"ש הרמטכ"ל.[1]

רבים מהיחידה שהותקפה נמצאים עד היום במצב של פוסט טראומה.

רק בחודש יולי 2023, לאחר התוכנית עובדה בערוץ הראשון "שתיקת הטייסים" והד ציבורי גדול שנבע מכך - הכיר חיל האוויר בטעות ההסתרה שהייתה עד היום, הסכים לפרסם את הפרטים המלאים על האירוע כולל מפגש של מפקד החיל עם משפחות ההרוגים.

לקריאה נוספת

  • יורם יובל, סערת נפש, פרק 2: "ולא אמות כמוהם בזוועה". הוצאת קשת (2001)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0