הצלת הילדים בבסלניי

באוגוסט 1942 אימצו תושבי האאול הצ'רקסי-מוסלמי בסלניי (באדיגית: Бэслъыный, ברוסית: Бесленеевцы) ילדים יתומים, רובם יהודים אשר נמלטו מאזורי הקרבות בלנינגרד, ושמרו על חייהם במהלך תקופת השואה. הם הצליחו לזייף מסמכים במטרה להערים על הכיבוש הנאצי שהמדובר בילדים מקומיים, תוך סיכון חיי כלל תושבי הכפר.

בית היתומים ששכן על גדות נהר האוחטה שליד לנינגרד, פונה ב-10 באפריל 1942, לכיוון ארמביר שבארמניה באמצעות דרך החיים שעל אגם לדוגה הקפוא. באוגוסט ההתקפה הגרמנית הגיע לקווקאז והוחלט להסיט את מסלול השיירה לאבחזיה שבהרים. באזור טברדה הופצצה הרכבת עם הילדים המפונים על ידי הנאצים. הילדים אשר שרדו, בני 3 עד 14, פונו באמצעות ארבע עגלות סוסים והחלו לנוע בין הכפרים, בניסיון לארגן להם הצלה. התושבים בכפרים השונים סירבו להסתיר את הילדים, שרובם היו יהודים, בשל הרעב הכבד ומחשש שהנאצים יכבשו את האזור ויענישו אותם.

כשנכנסו העגלות עם הילדים חלושים לכפר בסלניי, כ-40 ק"מ מערבית לצ'רקסק, המקומיים, בעיקר נשים ומבוגרים שנותרו בכפר כיוון שהגברים היו בחזית, חששו שהילדים לא יצליחו לשרוד את המסע להרים והציעו לאמץ אותם. ראש מועצת הכפר סגיד שובגנוב ומזכיר הקולחוז קושין לחוב כינסו ישיבה בה הוחלט על אימוצם של 36 ילדים ועל הקצאת תוספות מזון למשפחות המאמצות. הם זייפו את כלל רישומי האוכלוסין של הכפר, וכן תעודות מזויפות לילדים.

במהרה נכבש האזור על ידי הגרמנים, אשר העריכו כי חלק מהילדים הנמלטים מהטבח הגיעו לכפר. בשל זיוף כלל המסמכים, וכן בזכות פיקחותו של מורזבק אוחטוב, זקן הכפר שמונה על ידי הנאצים, אשר הצליח לשכנע את הממונה הנאצי כי הידיעות בדבר הגעת ילדים לאזור היו שקריות, הילדים לא נחשפו. במהלך 152 ימים בהם שהו הנאצים בכפר נהרג נער אחד בלבד אשר הואשם בהסגת גבול לשטח החיילים הנאצים. על אף האיומים הקולקטיביים, סירבו 1,800 תושבי הכפר להסגיר את הילדים. לאחר נסיגת הנאצים הואשם אוחטוב בשיתוף פעולה על ידי השלטונות הסובייטיים, אולם הוא שוחרר לאחר שבועיים של חקירה. רוב הילדים ניצולי הפרשה הועברו לבית יתומים בסטאלינגרד, אולם חלקם נשארו בכפר.

תושבי הכפר הסבירו את המניע לגבורתם בתחושת חובה כצ'רקסים וכמוסלמים להצלת חיי אדם, מתוך קוד הכבוד הקיים ביניהם המכונה "אדיגה חבאזה", ובייחוד חיי ילדים הנתונים בסכנה, בלא קשר למוצאם או לדתם.

לאורך השנים סירב יד ושם לדון בהענקת אות חסיד אומות העולם למשפחות.