הקורפוס הראשון (ארצות הברית)
 | |
| תג הכתף של הקורפוס | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית |
| שיוך |
 צבא ארצות הברית |
| סוג | קורפוס |
| בסיס האם | הבסיס המשותף לואיס-מק'הורד, וושינגטון |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1918–קיים |
| מלחמות | |
| פיקוד | |
| מפקד נוכחי | אקסייבר ברונסון |
הקורפוס הראשון (באנגלית: I Corps) הוא קורפוס של צבא ארצות הברית שלחם במהלך מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, המלחמה הקרה ובמלחמת עיראק, ובסיסו ממוקם בבסיס המשותף לואיס-מק'הורד, וושינגטון.
היסטוריה
מלחמת העולם הראשונה
ב-15 בינואר 1918 הוקם הקורפוס כחלק מחיל המשלוח האמריקני, והועמד תחת פיקוד האנטר ליגט. במאי תקפו יחידות מהקורפוס בפיקודו של רוברט בולארד את הגרמנים בקרב קנטיני, שהיה המתקפה האמריקנית הגדולה הראשונה במלחמה. המתקפה נחשבת להצלחה, כי היא הרחיבה את החזית האמריקנית כקילומטר וחצי. בין יולי לאוגוסט הקורפוס לחם במהלך הקרב השני על המארן כחלק מהארמייה השישית, ובספטמבר לחם בקרב סן-מייל. בספטמבר הצטרף הקורפוס לארמייה הראשונה, ולחם תחת פיקודה במתקפת מז-ארגון עד סוף המלחמה.
מלחמת העולם השנייה
הקורפוס הופעל מחדש ב-1 בנובמבר 1940 ונשלח לאוסטרליה ביולי 1942. כאשר איום הפלישה היפנית לאוסטרליה לא התממש, הקורפוס פתח במתקפה נגדית עם יחידות אוסטרליות שנוספו לו. ב-17 באוקטובר 1942 החלה מתקפה גדולה נגד הפלישה היפנית לדרום מערב האוקיינוס השקט מרוקמפטון. עם הדיוויזיות ה-32 וה-41, הקורפוס תחת פיקודו של רוברט אייכלברגר נשלח לסייע לחיילים האוסטרלים בהגנת גינאה החדשה. הקורפוס, שתוגבר במהרה עם הדיוויזיה האוסטרלית ה-7, פתח במתקפה בהרי אוון סטנלי. במהלך קרב בונה-גונה התקדמו החיילים באיטיות צפונה בתנאי שטח קשים. למרות שהכוחות היפנים החלשים יותר היו מוקפים, הם המשיכו להילחם בעקשנות. בונה, בחוף הצפוני של גינאה החדשה, נפלה לידי בעלות הברית ב-22 בינואר 1943. לאחר מערכה זו חזר הקורפוס לרוקמפטון, שם הוטל עליו הכשרת כוחות בעלות הברית החדשים.
מפברואר 1943 עד מרץ 1944 התכונן הקורפוס למבצע הבא, מבצע גלגל הקרטון, שבו היה אמור הקורפוס לכבוש את החוף בהולוניה (ג'ייאפורה) בחוף הצפוני של גינאה החדשה ההולנדית. במהלך הנחיתה האמפיבית (מבצע ללא פגע) ב-19 באפריל 1944, הדיוויזיה ה-24 נחתה במפרץ טאנחמארה והדיוויזיה ה-41 נחתה במפרץ האמבולדט, ובכך ניתקו את הארמייה היפנית ה-18 מבסיסה. הגנרל אינדה היפני החליט למשוך את כוחותיו שלו לסרמי כ-400 ק"מ מערבה. לאחר קרבות ג'ונגל וביצה ממושכים, האזור פונה עד ה-6 ביוני. לאחר מערכה זו הוביל הקורפוס את כיבוש האי ביאק, שהושלם ב-24 ביוני. ב-20 באוגוסט 1944 מונה איניס פ. סוויפט למפקד הקורפוס, במקום רוברט אייכלברגר שמונה למפקד הארמייה השמינית.
ב-9 בינואר 1945 השתתף הקורפוס הראשון בנחיתה במפרץ לינגאין כחלק מהארמייה השישית. בתוך 34 יום חצו כוחות הקורפוס את לוזון המרכזית והפרידו את הכוחות היפניים לשני חלקים. לאחר פעולה זו הגיע הקורפוס למנדנאו והחל להתקדם לעמק קגאיאן, ובהמשך מנילה נכבשה מחדש לאחר לחימה קשה. לאחר שחרור הפיליפינים, האמריקנים התכוננו לפלישה ליפן היבשתית, שבה היה אמור ליטול חלק הקורפוס ה-1 כחלק מהארמייה השישית, אולם יפן נכנעה לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי. ב-19 בספטמבר 1945 נשלח הקורפוס ליפן, שם נחת ב-25 בספטמבר באי הונשו כחלק מכוחות הכיבוש האמריקניים ביפן. הקורפוס נשאר ביפן עד 1948, וב-28 במרץ 1950 הושבת הקורפוס.
מלחמת קוריאה
עם פרוץ מלחמת קוריאה נשלח הקורפוס לקוריאה שם לחם כחלק מהארמייה השמינית בהחזקת קו ההגנה של מתחם פוסאן ובמתקפת כוחות האו"ם, ולאחר מכן לחם הקורפוס בקרבות השונים עד לסיום המלחמה בשנת 1953.
המלחמה הקרה
לאחר מכן נותר הקורפוס בקוריאה הדרומית עד לשנת 1981, אז עבר הקורפוס להתמקם בפורט לואיס, וושינגטון. במהלך מלחמת המפרץ נותר הקורפוס בארצות הברית, אולם חלק מיחידותיו נשלחו לעיראק.
המלחמה בטרור
כוחות הקורפוס הופעלו הן בעיראק לאחר מלחמת עיראק, והן באפגניסטן במהלך מלחמת אפגניסטן, שם הם פעלו במספר סבבים. בשנת 2012 הועברה מפקדת הקורפוס לבסיס המשותף לואיס-מק'הורד, וושינגטון, משם היא מופקדת על פעולות צבא ארצות הברית ברחבי הזירה הפסיפית.
ארגון
מטה הקורפוס ממוקם בבסיס המשותף לואיס-מק'הורד, וושינגטון, וכפופים לו היחידות הבאות:
- הדיוויזיה ה-7
- הדיוויזיה ה-25
- הדיוויזיה המוטסת ה-11 (לשעבר כוחות צבא ארצות הברית באלסקה)
- כוחות צבא ארצות הברית, יפן
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הקורפוס הראשון
הקורפוס הראשון, ברשת החברתית פייסבוק
הקורפוס הראשון, סרטונים בערוץ היוטיוב- הקורפוס ה-1
.svg){kind=icon}
