הראשית
הראשית (ביוונית: ἀρχή, ארכי) הוא מושג שמקורו בפילוסופיה הקדם סוקרטית המתאר את העקרון החומרי, או החומר האחד הקבוע, העומד ללא שינוי מאחורי העולם המשתנה.
ה'ראשית' היא המהות מאחורי התופעות, האחד מאחורי הריבוי, הקבוע מאחורי המשתנה. הוא מקור תמידי לכל. הכול משתנה ממנו ואליו. הוא התחלה היסטורית של הדברים, שהיא גם יסודם העכשווי וטבעם. הראשית מניע את עצמו. התנועה היא ממהותו של הראשית (לכל דבר הנע מעצמו יש נפש - פסיכי, לכן הוא נצחי).
אצל הפילוסופים שעסקו במושג זה, לא היה מושג של חומר, ולכן לא הייתה הבחנה בין חומר למה שאינו כזה. מבחינתם להיות הוא להיות גוף. משום כך גם החוקיות נתפסה כחומר. בעיה זו מנעה בין היתר את התפתחות החשיבה המילטית.
הפילוסופים המילטים ניסו לזהות את הראשית עם חלק מן יסודות מבין ארבעת היסודות, אולם היסוד אדמה לא נבחר על ידי אחד הפילוסופים כדי לייצג את הראשית, משום שהיא מסמלת יציבות ולא יכולה להסביר את התנועה.
