הריסון רידלברגר

הריסון רידלברגר
לידה	אדינבורג, וירג'יניה, ארצות הברית
פטירה	וודסטוק, וירג'יניה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מפלגה	המפלגה השמרנית של וירג'יניה ; מפלגת המתאמים מחדש ; המפלגה הדמוקרטית
	1871–1875; (כ־4 שנים)
	1871–1875; (כ־4 שנים)
	3 בדצמבר 1879 – 4 במרץ 1883; (3 שנים)
	3 בדצמבר 1879 – 4 במרץ 1883; (3 שנים)
	4 במרץ 1883 – 3 במרץ 1889; (6 שנים)
	→ ג'ון וורפילד ג'ונסטון ג'ון ברבור הבן ←

הריסון הולט רידלברגר (באנגלית: Harrison Holt Riddleberger‏; 4 באוקטובר 1843 – 24 בינואר 1890) היה עורך דין מווירג'יניה, עורך עיתונים ופוליטיקאי, קצין בצבא הקונפדרציה, אשר בתקופות שונות השתייך למפלגה השמרנית של וירג'יניה, למפלגת המתאמים מחדש ולמפלגה הדמוקרטית. רידלברגר כיהן בשני בתי האספה הכללית של וירג'יניה, אשר בחרה בו לכהונה אחת בסנאט של ארצות הברית בשנים 1883–1889.

ביוגרפיה

ראשית חייו

רידלברגר נולד ב-4 באוקטובר 1843 בעיירה אדינבורג שבמחוז שננדואה, וירג'יניה, לסוזן שי־רוק לשעבר, שאביה החזיק קרקעות נרחבות באזור. אביו, מדיסון רידלברגר, היה חרש נשק ונהג דיליז'נסים, שעבר ממחוז בוטורט והצטרף למיליציה המקומית כחייל פשוט כבר בשנת 1835.

הריסון למד בבתי ספר פרטיים מקומיים והחל לעבוד כפקיד בחנות מקומית כבר בגיל 15 בשנת 1858. שנתיים לאחר מכן ארגן פלוגת פרשים מקומית בהריסונבורג. במפקדי האוכלוסין הפדרליים של שנות ה־30 וה־40 של המאה ה-19 נרשם כי אביו החזיק שני עבדים, ובמפקד המאוחר יותר הופיעה גם אישה שחורה חופשית בבית המשפחה.

מלחמת האזרחים האמריקנית

באביב 1862, במהלך מלחמת האזרחים, הפכה אדינבורג לבסיס פעולה של קפטן טרנר אשבי מצבא הקונפדרציה, במסגרת מסע העמק של הגנרל 'סטונוול' ג'קסון. רידלברגר התנדב לצבא הקונפדרציה וב־22 באפריל 1862 קיבל דרגת לוטננט ראשון ברגימנט הרגלים העשירי של וירג'יניה, וסייע בפיקוד על פלוגה C. הוא השתתף בקרב בול ראן השני, ולאחר מכן יצא לחופשת מחלה בספטמבר–אוקטובר 1862, וב־22 באוקטובר נורה בטעות בכף רגלו. בינואר 1863 נשלח לעמק שננדואה כקצין גיוס, ובמקביל שימש כסייר שעקוב אחר תנועות כוחות האיחוד.

רידלברגר התגייס מחדש ב־21 בנובמבר 1863, רכש אוכף וציוד של הקונפדרציה והתקדם לדרגת קפטן של פלוגה C ברגימנט הפרשים ה־23 של וירג'יניה. ב־14 במאי 1864 נפל בשבי כוחות האיחוד באדינבורג ונשלח לכלא אתנאום בווילינג. את רוב שארית המלחמה בילה כשבוי מלחמה, תוך העברות בין מחנה צ'ייס באוהיו, פוינט לוקאוט במרילנד ומבצר מקהנרי ההיסטורי בבולטימור, עד ששוחרר בפוינט לוקאוט לאחר שנשבע שבועת נאמנות עם סיום המלחמה.

קריירה

לאחר המלחמה חזר רידלברגר לעבוד כפקיד בוודסטוק, לימד בבית ספר והקים עיתון בשם 'Tenth Legion Banner'. עד שנת 1870, לאחר שהתעורר בו עניין במשפט בעקבות קריאת עותק של 'פירושי בלקסטון לחוק האנגלי' בתקופת מאסרו במחנה צ'ייס, החל ללמוד משפטים בהדרכת קצין הקונפדרציה לשעבר הנרי אלן, בנו של השופט ג'ון אלן ונכדו של שופט שכיהן בוודסטוק. רידלברגר עבר לוודסטוק, בירת מחוז שננדואה, והחל לערוך את העיתון 'Shenandoah Herald'. לאחר שהתקבל ללשכת עורכי הדין של וירג'יניה, פתח משרד עורכי דין בוודסטוק.

פוליטיקאי ועיתונאי בווירג'יניה

לאחר חלוקה מחדש של מחוזות הבחירה בעקבות מפקד האוכלוסין של 1870 והשבת זכויות הבחירה לרבים מאנשי הקונפדרציה לשעבר, התמודד רידלברגר על אחד משני מושבי מחוז שננדואה בבית הנבחרים של וירג'יניה. הוא נבחר ונבחר מחדש כנציג המפלגה השמרנית, וכיהן תחילה לצד ג'יימס ו' סמות' ולאחר מכן לצד ג'ון ו' ר' מונרו. עד 1875 היה חבר בוועד המדינה של המפלגה השמרנית, אך בשנת 1876 שימש כאלקטור לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית.

ב־1876 נבחר רידלברגר לתפקיד התובע המחוזי של מחוז שננדואה, נבחר מחדש פעם אחת וכיהן עד 1883. אף כי נכשל בניסיונו הראשון להיבחר לסנאט של וירג'יניה בשנת 1875, בשנת 1879 נבחר לסנאט המדינתי כנציג מחוזות שננדואה ופייג', וכיהן כהונה אחת עד 1882.

במהלך תקופה זו ערך והוציא לאור עיתונים בוודסטוק: תחילה את 'Shenandoah Democrat' ולאחר 1880 את 'Virginian'. החל משנת 1884 היו רידלברגר ואשתו הבעלים והמו"לים של 'Shenandoah Herald'.

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-19 הצטרף רידלברגר לגנרל הקונפדרציה לשעבר ובונה מסילות הברזל ויליאם מהון, בתמיכת העיתון 'Richmond Whig', בהקמת קואליציה של שחורים, רפובליקנים ודמוקרטים פופוליסטים, שנודעה בשם מפלגת המתאמים מחדש. המפלגה שלטה בפוליטיקה של וירג'יניה במשך כעשר שנים, עד שקבוצת דמוקרטים "שמרנים", בהובלת ג'ון ברבור הבן, עלתה לשלטון בסוף שנות ה־80. רידלברגר היה אחד מהאלקטורים של המפלגה בבחירות 1880, אך התחייב להצביע למועמד הדמוקרטי לנשיאות.

הישגו החקיקתי המרכזי של רידלברגר היה העברת חקיקה להסדרת חוב המדינה, תהליך שהחל במושב החקיקה של אביב 1880, אף שבעבר, בשנת 1872, התנגד לביטול חוק מימון החוב שאושר זה מקרוב. לפני מלחמת האזרחים הנפיקה וירג'יניה איגרות חוב לבניית מסילות ברזל, תעלות וכבישים, רבים מהם בחלקה המערבי של המדינה ונהרסו במהלך המלחמה, ולכן גם הביטחונות לאגרות הפכו לחסרי ערך. סוגיות משפטיות בנוגע לחלקו של חוב זה המיוחס לווירג'יניה המערבית נמשכו עשרות שנים. מחוקקים חסרי ניסיון לאחר המלחמה הסכימו לכבד את החוב בשוויו הנקוב ובריבית גבוהה במיוחד, ואף אפשרו שימוש בקופונים של איגרות החוב לתשלום מיסים. בפועל נמכרו האגרות בהנחה גדולה, ורבות מהן זויפו. במקביל קרסה כלכלת וירג'יניה והתקשתה להתאושש, בעוד החוקה שלאחר המלחמה הקימה מערכת חינוך ציבורית. במשך עשור התווכחו המחוקקים אם וכיצד להסדיר את החוב הישן וכיצד לממן מורים ועובדי מדינה. הצעת החוק של רידלברגר יישמה את ההסדרה על שלושה חמישיות מן החוב שיוחס לווירג'יניה, קבעה ריבית של 3% בלבד והגבילה את האפשרות לשלם מיסים באמצעות קופונים. אף ששני בתי המחוקקים אישרו את החוק, המושל פרדריק הולידיי הטיל עליו וטו.

במהלך הבחירות הבאות לתפקיד המושל ביקש רידלברגר את מועמדות מפלגת המתאמים מחדש, אך זו ניתנה לחברו ותיק הקונפדרציה ויליאם קמרון מפיטרסברג. רשימת המפלגה גרפה את כל שלושת התפקידים הכלל־מדינתיים, וקמרון גבר על ג'ון דניאל והפך למושל וירג'יניה ה־39. במהלך הקמפיין, ב־15 באוקטובר 1881, רידלברגר ניסה פעמיים להתעמת בדו-קרב עם חבר בית הנבחרים של ארצות הברית שזה עתה נבחר, ג'ורג' דאגלס וייז (שכיהן בין השנים 1870–1879 כתובע המחוזי של עיריית ריצ'מונד), ועם עורך העיתון 'Richmond State', בעקבות פרסום בעיתון של התכתבויות לכאורה של מפלגת המתאמים מחדש. דו־קרב היה בלתי חוקי באותה עת. בניסיון הראשון לא נורו יריות בשל מחסור באמצעי הצתה, ובשני החטיאו כל שלושת הסיבובים. למרות זאת נעצר רידלברגר לאחר שנשא נאום באספת המפלגה, ושוחרר רק לאחר שהפקיד ערבות של 1000 דולר והתחייב שלא להשתתף בדו-קרב במשך שנה. סוגיית הדו-קרבות הובילה בהמשך לחקיקת שני חוקים חדשים.

ב־21 בדצמבר 1881, עם פתיחת מושב מחוקקים חדש שבו היה למפלגת המתאמים מחדש רוב משמעותי, נבחר רידלברגר לסנאט של ארצות הברית, אף שהמושב טרם התפנה. במהלך אותו מושב חקיקה הציג מחדש את חקיקת הסדרת החוב בשלוש הצעות חוק, שכולן התקבלו ונחתמו בידי המושל קמרון. חוק 'הסדר החוב של רידלברגר' קבע הנפקת איגרות חוב בסך 21,035,377.15 דולר, בריבית של 3% ולתקופה של חמישים שנה, בתמורה לאגרות הישנות, והפחית הן את הריבית והן את הקרן, וכן אסר תשלום מיסים באמצעות קופונים. בנוסף מימנו חברי מפלגת המתאמים מחדש את החינוך הציבורי, ביטלו זמנית את מס הבחירה, ולראשונה ניסו להטיל מיסים ממשיים על מסילות ברזל ותאגידים. בית המשפט העליון של ארצות הברית אישר את חוק ביטול הקופונים הראשון בשנת 1883.

כהונה בסנאט של ארצות הברית

בסנאט של ארצות הברית, שהיה בו שוויון בין דמוקרטים לרפובליקנים, חברו רידלברגר ומהון לסיעה הרפובליקנית. רידלברגר מונה ליושב ראש ועדת התעשייה, שלימים הפכה לוועדת המסחר, המדע והתחבורה. הוא לא התמודד לכהונה נוספת ב־1888, לאחר שמפלגת המתאמים מח איבדה את הרוב שלה בשנים הקודמות. הרוב הדמוקרטי החדש קיבל את הסדר החוב ואת מערכת החינוך הציבורית, אך גם העביר את הפיקוח על ועדות הבחירות לידי המחוקק המדינתי ובחר בג'ון דניאל כיורשו של מהון.

במקביל רכש רידלברגר מוניטין של שתייה כבדה ואופי אקסצנטרי בסנאט. בתחילת 1885 היה הסנאטור היחיד שהצביע נגד גינוי פיגוע של לאומנים אירים בלונדון, ובהמשך היה היחיד שהתנגד לאישור מינויו של תומאס בייארד, סנאטור מדלאוור, למזכיר המדינה, בשל תמיכתו במדיניות בריטניה באירלנד. הוא אף גינה את מהון הפורש כיהיר וקשיח, והאשים אותו בכישלון המפלגה בבחירות 1884. אף שהמשיך לשתף פעולה עם הרפובליקנים לאחר פרישת מהון, חזר רידלברגר למפלגה הדמוקרטית עם סיום כהונתו במרץ 1889.

חיים אישיים

רידלברגר נישא לאמה בליו, בתו של ד"ר פיטר בליו, ונולדו להם בנים ובנות רבים. חלק מילדיהם הגיעו לבגרות והקימו משפחות בערים שונות.

מותו והנצחתו

בסתיו 1889 נשא רידלברגר נאומים שנחשבו מבולבלים, ובהמשך אותה שנה הפך מרותק למיטה. הוא נפטר בביתו בוודסטוק ב־24 בינואר 1890, בגיל 46, לאחר שהיה מחוסר הכרה שבועות אחדים, ככל הנראה עקב פגיעה מוחית.

אלמנתו המשיכה להוציא לאור את 'Shenandoah Herald' עד 1894. בית המשפחה בוודסטוק נשמר כחלק מהרובע ההיסטורי של העיר וכיום הוא מוכר בשם 'Riddleberger Hall' ומשמש כמטה אגודת הבוגרים של האקדמיה הצבאית מסנוטן.