הרפרס פרי (וירג'יניה המערבית)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הארפרס פרי
Harpers Ferry
מבט אל העיירה כאשר הנהר מימין הוא הפוטומק, הנהר משמאל הוא השננדואה ושניהם מתאחדים לנהר אחד (הפוטומק) בזרימה מזרחה לכיוון וושינגטון הבירה והאוקיינוס האטלנטי. המפה למטה ממחישה את חשיבותה האסטרטגית של הארפרס פרי, הממוקמת על לשון יבשה כשמשני צידייה הנהרות הללו.
מבט אל העיירה כאשר הנהר מימין הוא הפוטומק, הנהר משמאל הוא השננדואה ושניהם מתאחדים לנהר אחד (הפוטומק) בזרימה מזרחה לכיוון וושינגטון הבירה והאוקיינוס האטלנטי. המפה למטה ממחישה את חשיבותה האסטרטגית של הארפרס פרי, הממוקמת על לשון יבשה כשמשני צידייה הנהרות הללו.
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה וירג'יניה המערביתוירג'יניה המערבית וירג'יניה המערבית
אזור זמן UTC -5

הארפרס פריאנגלית: Harpers Ferry) היא עיירה היסטורית במדינת וירג'יניה המערבית שבארצות הברית, שבסמוך לה נקודת המפגש בין שני נהרות גדולים: נהר השננדואה (אנ') ונהר הפוטומק. שמה של העיירה נקשר בהיסטוריה של טרום מלחמת העצמאות האמריקנית ומלחמת האזרחים.

גאוגרפיה

הארפרס פרי ממוקמת בעמק שננדואה (אנ') התחתון בנקודת המפגש של שני נהרות גדולים, שהעיר המקורית ממוקמת על מישור ההצפה של שניהם: שננדואה, שמגיע מכיוון דרום-מערב; ופוטומק, שמגיע מכיוון צפון-מערב ויחד חוברים לנהר הפוטומק שזורם מזרחה לעבר האוקיינוס האטלנטי ובדרכו לשם חוצה את וושינגטון הבירה. העיירה ממוקמת גם בנקודת מפגש של 3 מדינות: וירג'יניה המערבית, וירג'יניה ומרילנד[1]. הרובע המקורי והעתיק של העיר (אנ') משתרע על מישורי ההצפה של שני הנהרות הללו, כשמעלייה אזורים מוגבהים והמהווים מאז תחילת המאה ה-20 חלק מהפארק הלאומי הארפרס פרי (אנ'). שביל האפלצ'ים המפורסם עובר ממש בתוך העיר, ויש הרואים בנקודה זו של השביל את נקודת האמצע הפסיכולוגית שלו, אף על פי שנקודת האמצע הפיזית נמצאת צפונה יותר במדינת פנסילבניה[2].

חשיבות אסטרטגית

בזכות המיקום הגאוגרפי המיוחד שלה, להארפרס פרי נודעה חשיבות אסטרטגית גבוהה. בתקופה הקולוניאלית ובשנותיה הראשונות של ארצות הברית, המיקום בצומת שני הנהרות וההיתכנות של קיום מעבורות לאורך נהר הפוטומק, הפכו את המקום לנקודת מסחר חשובה לכיוון וושינגטון הבירה. במקום גם נוצר, החל משנת 1836, צומת הרכבות הראשון בארצות הברית, היכן שקו בלטימור-אוהיו (אנ') פגש את קו וינצ'סטר-פוטומק (אנ')[3].

היסטוריה

View from Jefferson Rock.jpg

ייסוד העיירה וראשית התפתחותה

בשנת 1733 חלוץ בשם פיטר סטיבנס פלש לשטח ליד מה שנקרא עד היום הזה "הנקודה" (The Point)[4] - היא הנקודה בה מתחברים שני הנהרות, ונפגשות שלוש המדינות המוזכרים לעיל. הוא הקים שם מעבורת מוירג'יניה (כיום וירג'יניה המערבית) למרילנד לרוחב נהר הפוטומק. בשנת 1747, חלוץ אחר בשם רוברט הארפר קיים מסע ממרילנד לוירג'יניה, שבמהלכו עבר דרך מקום שנקרא אז "הבור" (The Hole) שייצג פער בשרשרת ההרים לאורך נהר הפוטומק. הוא זיהה את הפוטנציאל הגדול לתעשייה בשימוש בנתיב של שני הנהרות לכיוון וושינגטון, ורכש את השטח מפיטר סטפנס תמורת 30 גיני[5][6]. הארפר הרחיב את אחיזתו בקרקע על ידי רכישת אדמות סמוכות נוספות, ובשנת 1761 האספה הכללית של וירג'יניה (אנ') העניקה להארפר את הזכות להקים ולקיים קו מעבורת לחציית הפוטומק וזאת אף על פי שמעבורת הייתה פעילה עוד בטרם הגיע הארפר לשטח. בשנת 1763 אותה מועצה ייסדה את העיירה "מפלי שננדואה בשטחו של מר הארפר" (Shenandoah Falls at Mr. Harpers Ferry)[7].

המבט על נהר השננדואה מצוק ג'פרסון אז (1854), והיום (2004).

באוקטובר 1783 תומאס ג'פרסון ביקר בהארפרס פרי, ולמראה מעבר הפוטומק בהרי הבלו רידג' מנקודת תצפית על צוק שנושא היום את שמו (אנ') כתב "מדובר אולי באחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר"[8], והוסיף ש"המראה הזה שווה מסע לחציית האוקיינוס"[9].

ג'ורג' וושינגטון, בהיותו נשיא חברת פוטומק (אנ'), הגיע בקיץ 1785 להארפרס פרי כדי לבדוק את נחיצותה של תעלה עוקפת לנהר, וזאת מכיוון שבדרכו של הפוטומק מזרחה. היו מפלים סוערים (אנ') שלא אפשרו מעבר נוח (ראו תמונת אחד המפלים להמחשה). בסופו של דבר, ולאחר תכנונים ארוכים ודיונים אודות התוואי המועדף, נפתח בשנת 1830 התוואי הראשון של תעלת אוהיו-צ'ייספיק (אנ') שעוקפת את המפלים הבעייתיים[10]. השימוש בתעלה פחת באופן הדרגתי בעשור השני של המאה ה-20, כתוצאה מהתפתחות קווי הרכבות שחצו את הארפרס פרי[11] עד שהשימוש בה הופסק לגמרי בשנת 1925[12] כתוצאה מהיכרותו את השטח מאז, הוא הציע את המקום כאתר מועדף למיקום מחודש של מפעל לייצור נשק קל ומחסני נשק זה של ארצות הברית[13]. בשנת 1879 הממשלה הפדרלית רכשה כחצי קמ' מרובע מרוברט הארפר והחלה לבנות את "נשקיית הארפרס פרי" (אנ') שהייתה אחת משתיים בסך הכל[14] בעת ההיא בכל ארצות הברית, ויחד הן ייצרו את רוב הנשק הקל לצבא ארצות הברית.

הפשיטה של ג'ון בראון אחריתה ומשמעותה

מפעלי הנשק (Armory) מימין, ובית המכונות משמאל, שהפך למבצר של ג'ון בראון במהלך מרד העבדים.

ב-16 באוקטובר 1859, מתנגד לעבדות בשם ג'ון בראון הוביל מתקפה על מחסן הנשק הפדרלי בהארפרס פרי(אנ'), במטרה לחמש עבדים ולהוציא לפועל מרד כנגד העבדות. ניסיון המרד נכשל, ג'ון בראון הועמד לדין בפני בית משפט של ממשלת ארצות הברית, נדון למוות בתלייה וגזר הדין בוצע ב-2 בדצמבר 1859[15]. ויקטור הוגו פרסם הצהרות בדבר הצורך לחנון את ג'ון בראון, ואחרי הוצאתו להורג, כתב כתבי אשמה כנגד ארצות הברית והישווה את בראון לספרטקוס שנרצח על ידי וושינגטון (הבירה). את הצהרותיו אלה פרסם בעיתון לונדון ניוז[15]. היסטוריונים אמריקנים טוענים, שניסיון המרד של ג'ון בראון, היווה את אחת מהסיבות המידיות לפרוץ מלחמת האזרחים האמריקאית[16].

מלחמת האזרחים ולאחריה

הארפרס פרי הייתה קשה להגנה וקלה לתקיפה מוצלחת[16]. המלחמה פגעה בעיירה בצורה אנושה. בגלל מיקומה האסטרטגי, היא "החליפה ידיים" שמונה פעמים במהלכה[17], עובדה שהביאה לכך שמתוך 3,000 תושבים לפני המלחמה, נשארו בה כ-300 עד 400 תושבים[18]. באחד מהקרבות הללו, שבהם גנרל תומאס ג'ונתן ג'קסון גבר על צבא ארצות הברית, נכנעו 12,149 חיילים, הכניעה הגדולה ביותר של צבא ארצות הברית עד קרב בטאן שבפיליפינים במלחמת העולם השנייה[19].

המבצר של ג'ון בראון, כפי שנראה היום לאחר שיפוץ.

העיירה נהרסה במהלך המלחמה כמעט עד היסוד, למעט המבצר שג'ון בראון התבצר בו עם תומכיו. היא לא התאוששה מבחינת מספר התושבים במקום. מפעל ומחסן הנשק של צבא רצות הברית נהרסו, ובהיותם המעסיק העיקרי של תושבי העיירה, מעולם (נכון לתחילת העשור השלישי של המאה ה-21) לא הגיעה למספר תושביה בשנים של טרם המלחמה[16]. על פי המפקד שנערך בשנת 2010, מנתה העיירה 286 תושבים בלבד, כ-30 נפשות פחות מהמפקד של שנת 2000[20].

בהשראתה של הפשיטה של ג'ון בראון, הגיעו לעיירה לאחר המלחמה עבדים משוחררים רבים, דבר שיצר מתח רב בין שתי האוכלוסיות: שחורים ולבנים. עובדה זו יצרה את הצורך במתן שירותים חברתיים לאוכלוסייה החדשה. בשנת 1865 הוקם על ידי הכומר נתן בראקט (Nathan Brackett), מ"הקהילה הבפטיסטית המאמינה ברצון החופשי" (אנ') בית ספר יסודי לילדי העבדים לשעבר, שעד אז נמנע מהם על פי חוק ללמוד קרוא וכתוב. שנתיים אחר כך, בשנת 1867, הפך בית הספר למכללת סטורר (אנ') - מכללה לאפריקאים אמריקנים שפעלה עד שנת 1955[21]. המכללה הפכה עם הקמתה ולאורך זמן למוקד פעילות למען שוויון זכויות אזרחיות ולמקור גאווה לאפריקנים אמריקאים, ומוקד עלייה לרגל, וזאת בנוסף לכח המשיכה של המבצר של ג'ון בראון שמסמל את תחילת קץ העבדות[22]. מאז, מתבססת כלכלתה הקטנה של העיירה על תיירות, שבתחילתה הייתה בעיקר "שחורה", אך בהמשך הפכה למוקד תיירות כללית. מערכת מסילות הברזל שעברה דרכה, הקלה במאוד על תנועת התיירים אליה וממנה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרפרס פרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ The Point, National Park Service - Harpers Ferry
  2. ^ [The Appalachian Trail Conservancy (ATC) headquarters is in Harpers Ferry. The Appalachian Trail passes directly through town, which some consider the psychological midpoint of the trail,[12][13] although the exact physical midpoint is farther north, in Pennsylvania. Harper's Ferry & Bolivar, West Virginia: An Appalachian Trail Community], AppalachianTrailCom
  3. ^ Jacobs, Timothy (1989). The History of The Baltimore & Ohio. Crescent Books, p. 13
  4. ^ The Point, National Parks Service - Harpers Ferry
  5. ^ גיני אחד היה שווה בתחילת המאה ה-19 ללירה שטרלינג אחת ועוד שילינג או 1.05 שטרלינג.
  6. ^ Bushong, M. K. (2009). A History of Jefferson County, West Virginia (1719-1940). Heritage Books
  7. ^ O’Dell, C. 1995. Pioneers of Old Frederick County, Virginia. Walsworth Publishing Company.
  8. ^ Beckman, J. A. 2006. Harpers Ferry. Arcadia Publishing.
  9. ^ Jefferson Rock, National Park Service - Harpers Ferry
  10. ^ Kytle, E., 1983. Home on the Canal. Cabin John, MD: Seve.n Locks, Press, p.
  11. ^ ראו לעיל בפרק "חשיבות אסטרטגית".
  12. ^ Hahn, T. F. Swiftwater., 1980. The C & O Canal Boatmen, 1892–1924. Shepherdstown, WV: American Canal and Transportation Center, p.49
  13. ^ Gale, K. 2006. Lewis and Clark Road Trips: Exploring the Trail Across America. River Junction Press LLC
  14. ^ השנייה הייתה ממוקמת בספרינגפילד מסצוסטס.
  15. ^ 15.0 15.1 Reynolds, D., S., 2005. John Brown, Abolitionist - The Man Who Killed Slavery, Sparked the Civil War, and Seeded Civil Rights. Vintage Books
  16. ^ 16.0 16.1 16.2 Horwitz, T., 2011. The toll from the raid on Harpers Ferry - Midnight rising : John Brown and the raid that sparked the Civil War. Henry Holt and Co.
  17. ^ Reynolds, J., 2005. John Brown: Abolitionist. New York: Knopf, p. 309
  18. ^ Norris, J. E. 1890. History of the lower Shenandoah Valley counties of Frederick, Berkeley, Jefferson and Clarke, their early settlement and progress to the present time; geological features; a description of their historic and interesting localities; cities, towns and villages; portraits of some of the prominent men, and biographies of many of the representative citizens. Chicago: A. Warner & Co. p. 431.
  19. ^ Tucker, S., C. 2013. American Civil War: The Definitive Encyclopedia and Document Collection. ABC-CLIO
  20. ^ 2010 ,Decennial Census Databse, United State Census Bureau
  21. ^ Cultural Landscapes Inventory, Camp Hill - Harpers Ferry National Historical Park, p. 16
  22. ^ Meyer, E., L., 2018. Five for Freedom. The African American Soldiers in John Brown's Army. Chicago: Lawrence Hill Books (Chicago Review Press).
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0