הר יונה (שכונה)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הר יונה
מידע
עיר נוף הגליל
תאריך ייסוד תחילת שנות ה-90
קואורדינטות 32°43′30″N 35°20′14″E / 32.72500°N 35.33722°E / 32.72500; 35.33722

שכונת הר יונה, היא שכונה בנוף הגליל, שנבנתה בתחילת שנות ה-90 כחלק מהתרחבות העיר במטרה לקלוט את גל העלייה מברית המועצות לשעבר.[1]

העיר נוף הגליל נוסדה (בשמה הקודם נצרת עילית) ב-1957 על גבעות ממזרח לעיר נצרת. בסוף שנות ה-80 החליטה מדינת ישראל להרחיב את גבולותיה לכיוון צפון על קרקעות שהופקעו מתושבי משהד, עין מאהל וכפר כנא. השכונה הוקמה בשני חלקים, תחילה על שלוחה היורדת מכיוון הפסגה הדרומית של הר יונה לכיוון מערב (שכונת הר יונה א'), ולאחר מכן על שלוחה היורדת מכיוון הפסגה הצפונית של ההר לכיוון צפון-מערב (שכונת הר יונה ב').

בשכונה יש שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר "נטופה" בהר יונה א' ובית ספר "יודפת" בהר יונה ב', מרכז דואר שכונתי, קופת חולים, מתנ"ס ושני מרכזי קניות זעירים. מדרום לשכונה נמצא אזור התעשייה הר יונה.[2]

הר יונה ג'

במאי 2012 הונחה אבן הפינה לשכונה חדשה על הר יונה, הר יונה ג', שנבנתה על המורדות הצפוניים של הפסגה הצפונית של ההר.[3] שכונה זו יועדה לציבור החרדי ואכלוסה החל בשנת 2016.

כרב השכונה מכהן הרב מאיר יהודה פישר[4].

השכונה השלישית, שכונת הר יונה ג', הוקמה על מורדותיו הצפוניים של פסגת ההר הצפונית[5], מצפון לאזור התעשייה הר יונה[6], ויועדה לציבור החרדי.

תכנון השכונה נערך על ידי אריאל שרון[דרוש מקור] בזמן כהונתו של מנחם אריאב כראש עיריית נצרת עילת (כיום נוף הגליל).

כ-15 שנה לאחר מכן קודמה הבנייה על ידי ראש העיר שמעון גפסו, שנפגש לצורך כך עם רבנים, ח"כים ואישי ציבור מהאוכלוסיה החרדית, ובחודש מאי 2012 הונחה אבן הפינה לשכונה והחלה הבניה.

6 המבנים הראשונים בשכונה נבנו על ידי חברת "נתיב פיתוח" בניהולו של שמחה גריידינגר, ואוכלסו בשנת 2016 בעיקר בבני המגזר הליטאי.

בהמשך נבנו 7 מבנים נוספים על ידי חברת עמירון בראשות מנדי רייך, 5 מהם עבור קהילת חסידות בעלזא ו-2 עבור קהילת חסידות ברסלב.

בדצמבר 2018 התאכלסה בשכונה "קריית בעלזא", והקימו בית מדרש, מקוה גברים וגני ילדים.

בחודש תמוז תשע"ט פורסם כי בחסידות תולדות אברהם יצחק הודיעו על הקמת "קריית תולדות אברהם יצחק" בשכונה.

מוסדות

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0