השבועה (יאיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השבועה

הֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים
לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.
נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,
לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

לֹא לָשׁוּב וְלִצפֹּר, לֹא לִבגֹּד, לֹא לִנטשׁ,
בְּמחתֶּרֶת, צִינוֹק וְחָזִית.
כָּל חַיַּי לַעֲמֹד עַל מִשׁמַר הַקָּדוֹשׁ
לְחַיֵּי הָאֻמָּה בֶּעָתִיד.

בְּדָמִי עַל אַדמַת יִשׂרָאֵל לְהָגֵן;
בְּחַיַּי – עַל חַיֵּי יִשׁרָאֵל;
וּשְׁמוֹ לְקַדֵּשׁ בַּגּוֹיִים. כֹּה יִתֵּן,
כֹּה יוֹסִיף לִי שׁוֹמֵר-יִשׂרָאֵל!

וּבְצוֹק הָעִתִּים, אִם אֶבגֹּד בְּאֶחָי,
אִם אֶשׁכַּח וְאָפַר בְּרִיתִי,
כִּמצֹרָע, כְּמֵת חַי נָא אֱהִי בְּחַיַּי,
וְאָרוּר נָא אֳהִי בְּמוֹתִי!

וַהֲרֵינִי נִשׁבָּע שְׁבוּעַת-אֱמוּנִים
לַמּוֹלֶדֶת, לָעָם, לַחֵרוּת.
נִשׁבָּע לְהַקרִיב הַמַּצפּוּן, הַחַיִּים,
לְצַיֵּית, וְלִלחֹם, וְלָמוּת!

השבועה הוא שיר שכתב המשורר אברהם שטרן (יאיר) (לימים מייסד ומנהיג הלח"י), בשנת ה'תרצ"ד. השיר מבטא את המחויבות העמוקה לעם ישראל ואדמתו, תוך קידוש ערכיו וזהותו הלאומית המסורתית, וביטול של כל רצון ואינטרס אחר.

השיר פורסם לראשונה בגיליון הלח"י "למחתרת" בה' בשבט ה'תש"א[1]

ההדגשה החוזרת ונשנית של ערכי עם ישראל והיחס אליהם כ"קודש" - "על משמר הקדוש", "על אדמת ישראל״, ״על חיי ישראל״, ״ושמו לקדש בגויים״ - מאפיינת את תפיסתו של יאיר, הדוגלת בחיבור ליהדות המסורתית וערכיה. בניגוד לתנועת הכנעניות, שהתפארה בשבירת עול המסורת, בבוז ליהדות העתיקה וליהודי הגולה, יאיר מדגיש את הכבוד, החיבור, והמרכזיות לערכים אלו. הוא לא מתמקד בפיאור המלחמה והנקם, כי אם במחויבות להגנה על עם ישראל מתוך הזדהות עמוקה עם הלאום. עד כדי שבועה למסור למען עם ישראל ואדמתו את חייו ודמו[1].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 איבינסקי,לח"י: צבת ראשונה, עיונים בנפתולי תקופה ודרך, כרך א, תל אביב תשס"ג. עמ' 313–314

הבהרה: ערך זה עוסק בנושא תרבות זרה, מידע מינימלי זה הוא אינפורמטיבי בלבד ואינו מהווה לגיטימציה.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0