השביתה הכללית במצרים (2008)
השביתה הכללית במצרים נערכה ב-6 באפריל 2008. אף על פי שעל פי חוקי מצרים אסור לשבות, פועלי הטקסטיל במדינה פתחו בשביתה כמחאה על תנאי שכר נמוכים, תנאי עבודה ירודים, ליקויי בטיחות ועלייה במחירי המזון (אנ'). השביתה נקראה לעיתים בשם "האינתיפאדה המצרית", והיא התרחשה יומיים לפני מערכת הבחירות המוניציפליות במדינה. פעילי המחאה תיאמו את פעולותיהם באמצעות הרשתות החברתיות.
השביתה דוכאה בתקיפות על ידי משטרת מצרים, שניסתה ללא הצלחה לחדור לשורות השובתים ולהשתלט על מפעלי הטקסטיל. התקשורת הממלכתית במצרים, תחת השפעת הרודן חוסני מובארכ, הכריזה על השביתה ככישלון, אך בפועל השביתה השיגה את מטרתה: העלאת המודעות לתנאי העבודה הקשים של מעמד הפועלים במצרים וברחבי העולם הערבי. שביתה זו היוותה אירוע מקדים לאירועי האביב הערבי, בשנת 2011, והייתה ניסיון ראשון מסוגו לארגן פעולות מחאה המוניות בעזרת רשתות חברתיות בעולם הערבי.
ארגון השביתה
השביתה אורגנה על ידי תנועת הנוער של ה-6 באפריל ותנועת כפאיה, בהן הייתה נוכחות בולטת של פועלי תעשיית הטקסטיל. הם תכננו את השביתה לקראת ה-6 באפריל בעיקר בעזרת פייסבוק, בלוגים באינטרנט ומסרונים. הפעילים תכננו שביתה נרחבת בערים רבות במצרים, מלווה בהפגנות ופעולות מחאה, וביקשו מפועלי הטקסטיל לא להגיע לעבודתם באותו יום. שביתת הפועלים המרכזית הייתה במחלה אל-קוברא, ונתמכה על ידי פעילי האחים המוסלמים במצרים, כאות התנגדות לשלטון מובארכ.
ב-5 באפריל בשעות הערב עצרה משטרת מצרים בלוגר שהפיץ מידע על השביתה ושלושה פעילים ממפלגת העבודה האסלאמית שהפיצו מודעות לקראת השביתה.
יום השביתה
השביתה במחלה אל-קוברא, כשעה נסיעה מקהיר, הייתה אמורה להתחיל בשעה שבע בבוקר, אך אנשי כוחות הביטחון המצריים חדרו למפעלי הטקסטיל בלבוש אזרחי וניסו לאיים על העובדים. חלקם אילצו פועלים לעבוד, ועצרו קבוצות של פעילים בניסיון למנוע מחאה המונית. עיתונאים שנכחו במקום הכריזו על השביתה ככישלון ועזבו את המקום לפני שהמהומות החלו. רק לקראת הצהריים פרצה מחאה אלימה, ומשטרת מצרים השתמשה בגז מדמיע, כדורי גומי ותחמושת חיה נגד המפגינים. שני בני אדם, בהם נער בן 15, נהרגו על ידי המשטרה. כמו כן נעצרו מנהיגי מפלגות האופוזיציה ומארגני ההפגנות. הבלוגר מוחמד אל-שרקאווי נדון ל-4 שנות מאסר ועונה קשות בכלא המצרי.
ערוצי התקשורת הרשמיים, שנשלטו על ידי ממשלת מצרים, קראו לאזרחים לא להשתתף בשביתה, ואיימו במאסר על השובתים. כוחות משטרה נרחבים הוצבו במרכז קהיר, במחלה אל-קוברא ובאוניברסיטאות מצרים בניסיון להרתיע ולמנוע פעולות מחאה. בכיכר א-תחריר החלה הפגנה ספונטנית, אך המפגינים נעצרו מיד על ידי המשטרה. למרות נוכחות המשטרה, סטודנטים באוניברסיטת חלואן ובאוניברסיטת קהיר קיימו הפגנות והביעו הזדהות עם פועלי הטקסטיל.
השביתה העלתה את המודעות לתנאי העבודה הקשים של מעמד הפועלים במצרים וברחבי העולם הערבי, אך לוותה באלימות רבה ובהשתתפות נמוכה מזו שציפו לה המארגנים.
מארגני השביתה ניסו שוב את כוחם בארגון אירועי מחאה נגד ממשלת מובארכ לקראת ה-4 במאי 2008, יום הולדתו של מובארכ, אך נחלו כישלון. למרות זאת, השביתה הכללית ב-6 באפריל נחשבת לאירוע מקדים לאירועי האביב הערבי, בשנת 2011, והייתה ניסיון ראשון מסוגו לארגן פעולות מחאה המוניות בעזרת רשתות חברתיות בעולם הערבי.
קישורים חיצוניים
