השטחים הכבושים באופן זמני (אוקראינה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
  שטחים Location dot red.svg וערים הנשלטות בידי רוסיה והבדלנים הרוסיים

"השטחים הכבושים זמנית של אוקראינה" (באוקראינית: Тимчасово окупована територія України) הוגדרו ככאלה בחוק האוקראיני בעקבות הכיבוש הצבאי הרוסי שגרם לאובדן השליטה האוקראינית על חצי האי קרים וחלקים מהמחוזות דונצק ולוהנסק. המצב לגבי חצי האי קרים מורכב יותר מאז שרוסיה סיפחה את השטח במרץ 2014 וכעת מנהלת אותו כשני סובייקטים פדרלייםהרפובליקה של קרים והעיר הפדרלית סבסטופול. אוקראינה ממשיכה לתבוע את קרים כחלק אינטגרלי משטחה, ונתמכת על ידי רוב הממשלות הזרות ועל ידי החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם,[1] אף על פי שרוסיה ומספר מדינות אחרות החברות באו"ם מכירות בקרים כחלק מהפדרציה הרוסית, או שהביעו תמיכה במשאל העם בקרים ב-2014. בשנת 2015, המועצה העליונה קבעה רשמית את 20 בפברואר 2014 כתאריך של "תחילת הכיבוש הזמני של קרים וסבסטופול על ידי רוסיה".[2]

החלקים הבלתי מבוקרים של המחוזות דונצק ולוהנסק מקוצרים בעיקר בתקשורת האוקראינית לשם "ORDLO"[3] (קיצור של Окремі райони Донецької та Луганської областей; בתרגום לעברית: אזורים מסוימים במחוזות דונצק ולוהנסק). המונח הופיע לראשונה בחוק אוקראינה №1680-VII (אוקטובר 2014).[4] מסמכים של פרוטוקול מינסק ושל OSCE מתייחסים אליהם כ"שטחים מסוימים של מחוזות דונצק ולוהנסק" (CADLR) של אוקראינה.[5]

המשרד לשילוב מחדש של שטחים כבושים זמנית הוא המשרד הממשלתי האוקראיני המפקח על מדיניות הממשלה כלפי האזורים.[6] נכון לעכשיו, הממשלה רואה ב-7% משטחה של אוקראינה כשטח תחת כיבוש.[7] החלטה A/73/L.47 של העצרת הכללית של האו"ם, שהתקבלה ב-17 בדצמבר 2018, הגדירה את קרים כנתונה תחת "כיבוש זמני".[8]

מיקום משוער של פריאזוביה

הצבא האוקראיני ציין כי הוא מודאג לגבי פריסת טילי השיוט 3M-54 Klub על ספינות הצי הרוסי הפועלות בים אזוב, הסמוך לשטחים הכבושים זמנית. כתוצאה מכך, שני הנמלים הראשיים של אוקראינה בפריאזוביהמריופול וברדיאנסק, גורמים להגברת חוסר הביטחון.[9] ב-2021, אוקראיניה השיקה יוזמה דיפלומטית בינלאומית בשם פלטפורמת קרים, להשבת יחסי רוסיה-אוקראינה באמצעות היפוך הסיפוח של קרים על ידי הפדרציה הרוסית ב-2014.[10]

שני נמלים ליד ים אזוב, טמריוק וטאגאנרוג, שימשו לכאורה כדי להסוות את מקורם של פחם אנתרציט וגז טבעי נוזלי מהשטחים הכבושים זמנית.[9]

מיקום תעלת קרים הצפונית

רקע כללי

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – הסכסוך האוקראיני-רוסי, סיפוח חצי האי קרים (2014), המלחמה בדונבאס

בתגובה להתערבות של הצבא הרוסי, אימץ הפרלמנט של אוקראינה חוקי ממשל (עם עדכונים והרחבות נוספות) כדי להחשיב את הרפובליקה האוטונומית של קרים וחלקים ממחוזות דונצק ולוהנסק כשטחים כבושים ובלתי נשלטים באופן זמני:

1. הרפובליקה האוטונומית של קרים:

  • חוק אוקראינה מס' 1207-VII (15 באפריל 2014) "הבטחת זכויות אזרח וחופש האזרח, ותקנות משפטיות על שטח כבוש זמני של אוקראינה".[11]

2. מחוזות משנה נפרדים של מחוזות דונצק ולוהנסק:

  • צו של קבינט השרים של אוקראינה № 1085-р (7 בנובמבר 2014) "רשימת התנחלויות בשטח שאינו נשלט זמנית על ידי רשויות ממשלתיות, ורשימת ציוני דרך הממוקמים בקו הקשר".[12]
  • חוק אוקראינה מס' 254-19-VIII (17 במרץ 2015) "על הכרה במחוזות משנה, ערים, עיירות וכפרים נפרדים באזורי דונצק ולוהנסק כשטחים כבושים באופן זמני".[13]

תגובות בינלאומיות

ב-20 באפריל 2016 אוקראינה הקימה רשמית את "המשרד הממשלתי לשטחים כבושים זמנית ולעקורים פנימיים".[14] לאחר מכן שונה שמה ל"משרד לשטחים כבושים זמנית, לעקורים ולחיילים משוחררים" ולאחר מכן ל"משרד לשילוב מחדש של שטחים כבושים זמנית". השרה הנוכחית של המשרד היא אירינה ורשצ'וק, שמונתה ב-4 בנובמבר 2021.[15]

במרץ 2014, בהצבעה באו"ם, 100 מדינות חברות מתוך 193 (למעט ארמניה, בלארוס, בוליביה, קובה, קוריאה הצפונית, ניקרגואה, רוסיה, סודאן, סוריה, ונצואלה וזימבבואה)[16] לא הכירו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה (ראו החלטה 68/262 של העצרת הכללית של האו"ם).[17]

החלטה נוספת התקבלה על ידי האו"ם בדצמבר 2016 בנוגע ל"זכויות אדם ברפובליקה האוטונומית של קרים ובעיר סבסטופול", שהכירה בהם כחלק מאוקראינה.[18]

החלטה נוספת התקבלה על ידי האו"ם בדצמבר 2017, גם היא בנוגע ל"זכויות אדם ברפובליקה האוטונומית של קרים ובעיר סבסטופול", שהכירה בהם כחלק מאוקראינה.[19]

באפריל 2018 הכירה אספת החירום של האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה בשטחים הכבושים באוקראינה כ"שטחים בשליטה בפועל של הפדרציה הרוסית".[20][21] יו"ר המשלחת האוקראינית לאספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, חבר הפרלמנט וולודימיר ארייב, הזכיר כי ההכרה בעובדה שחלק מהדונבס הכבושה נמצא בשליטה של רוסיה היא כה חשובה עבור אוקראינה. "האחריות לכל הפשעים שבוצעו בשטחים הבלתי מבוקרים מוסרת מאוקראינה. רוסיה הופכת לאחראית עליהם", כתב ארייב בפייסבוק.[22]

החלטה A/73/L.47 של העצרת הכללית של האו"ם, שהתקבלה ב-17 בדצמבר 2018, קובעת כי:

[אנו] מגנים את הכיבוש הזמני המתמשך של חלק משטחה של אוקראינה, כלומר הרפובליקה האוטונומית של קרים והעיר סבסטופול (מוזכרים להלן כ"קרים"), על ידי הפדרציה הרוסית, ומאשרים מחדש את אי-ההכרה בסיפוחה.

המקור באנגלית
Condemning the ongoing temporary occupation of part of the territory of Ukraine, namely, the Autonomous Republic of Crimea and the city of Sevastopol (hereinafter referred to as “Crimea”), by the Russian Federation, and reaffirming the non-recognition of its annexation.
[8]

רשימת אזורים ויישובים שנכבשו זמנית

מאז תחילת ההתערבות של הצבא הרוסי, ממשלת אוקראינה מוציאה (כהרחבה לצו ממשלתי № 1085-р ולחוק № 254-VIII) רשימה עדכנית של אזורים ויישובים כבושים זמנית. נכון ל-7 בפברואר 2018, קבינט השרים של אוקראינה ביצע ארבעה עדכונים לצו № 1085-р ולחוק № 254-VIII:

1. נספח № 128-р, ב-18 בפברואר 2015[23]

2. נספח № 428-р ב-5 במאי 2015[24]

3. נספח № 1276-р ב-2 בדצמבר 2015[25]

4. נספח № 79-р ב-7 בפברואר 2018[26]

שמות חלק מהיישובים הם תוצאה של דה-קומוניזציה שהתרחשה ב-2016 באוקראינה.[27][28]

הטבלה שלהלן מבוססת על ההארכה, נכון ל-7 בפברואר 2018. הגבולות של חלק מהמחוזות השתנו מאז 2015.

באנגלית באוקראינית
הרפובליקה האוטונומית של קרים (חבל ארץ שלם) Автономна Республіка Крим (увесь регіон)
סבסטופול Севастополь
אובלסט דונצק Донецька область
ערים בעלות חשיבות אזורית ויישובים קרובים: Міста обласного значення і прилеглі населені пункти:
דונצק Донецьк
הורליבקה Горлівка
דבאלצבה Дебальцеве
דוקוצ'אייבסק Докучаєвськ
ינקייבו Єнакієве
ז'דניבקה Жданівка
קירובסקי Кіровське
מקייבקה Макіївка
סניז'נה Сніжне
טורז Торез
חרציזסק Харцизьк
שחטרסק Шахтарськ
יאסינובאטה Ясинувата
מחוז אמברוסייבסקי (כל היישובים) Амвросіївський район (усі населені пункти)
מחוז בחמיטסקי: Бахмутський район:
בילאווינסקה Булавинське
ויהלהירסק Вуглегірськ
אולכסנדריבקה Олександрівське
אולניבקה Оленівка
וסלה דולינה Весела Долина
דנילובה Данилове
אילינקה Іллінка
קאמיאנקה Кам’янка
רידקודוב Рідкодуб
בולאווינה Булавине
חרוזנה Грозне
קאיוטינה Каютине
וודוויז'נקה Воздвиженка
סטופאקובה Ступакове
סאבליבקה Савелівка
דבאלטסיווסקה Дебальцівське
קאליניבקה Калинівка
לוהבינווה Логвинове
נובוהריהוריבקה Новогригорівка
ניז'ניה לוזובה Нижнє Лозове
סאנז'ריבקה Санжарівка
אולחובאטקה Ольховатка
פריברז'נה Прибережне
דולומיטנה Доломітне
טראוונווה Травневе
לוזובה Лозове
מחוז וולנובאסקי: Волноваський район:
אנדרייבקה Андріївка
דוליה Доля
ליוביווקה Любівка
מאלינובה Малинове
מולודיז'נה Молодіжне
נובומיקולאייבקה Новомиколаївка
נובה אולניבקה Нова Оленівка
פטריבסקה Петрівське
צ'רוונה Червоне
פיקוזי Пікузи
מחוז מריינסקי: Мар’їнський район:
קרמינץ Кремінець
לוהנסקה Луганське
אולכסנדריבקה Олександрівка
סטארומיכאיליווקה Старомихайлівка
סיהנאלנה Сигнальне
מחוז נובואזובסקי (כל היישובים) Новоазовський район (усі населені пункти)
מחוז סטארובשיבסקי (כל היישובים) Старобешівський район (усі населені пункти)
מחוז בויקיבסקי (כל היישובים) Бойківський (до 2016 - Тельманівський) район (увесь)
מחוז שכסטארסקי (כל היישובים) Шахтарський район (усі населені пункти)
מחוז יאסינובאטסקי: Ясинуватський район:
וסלה Веселе
בטמאנובה Бе́тманове (до 2016 - Красний Партизан)
מינרלבנה Мінеральне
ספרטאק Спартак
יאקובליבקה Яковлівка
קרוטה באלקה Крута Балка
קשטנובה Каштанове
לוזובה Лозове
ואסילבקה Василівка
אובלסט לוהנסק Луганська область
ערים בעלות חשיבות אזורית ויישובים קרובים: Міста обласного значення і прилеглі населені пункти:
לוהנסק Луганськ
אלצ'בסק Алчевськ
אנטרציט Антрацит
בריאנקה Брянка
הולוביווקה Голубівка
כרוסטאלני Хрустальний
סורוקינה Сорокине
פרבומאיסק (ידועה גם כאולכסנדריבקה) Первомайськ (відоме як Олександрівка)
רובנקי Ровеньки
דובז'נסק Довжанськ (до 2016 - Свердловськ)
קדייבקה Кадіївка (до 2016 - Стаханов)
מחוז אנטרציטיבסקי (כל היישובים) Антрацитівський район (усі населені пункти)
מחוז סורוקינסקי (כל היישובים) Сорокинський (до 2016 - Краснодонський) район (усі населені пункти)
מחוז לוטוהינסקי (כל היישובים Лутугинський район (усі населені пункти)
מחוז נובואידרסקי: Новоайдарський район:
סוקילניקי Сокільники
מחוז פרבלסקי (כל היישובים) Перевальський район (усі населені пункти)
מחוז פופאסניאנסקי: Попаснянський район:
ברזיבסקה Березівське
הולוביבסקה Голубівське
ז'ולובוק Жолобок
קלינובה Калинове
קלינובה-בורשובאטה Калинове-Борщувате
קרוהליק Круглик
מולודיז'נה Молодіжне
מיוס Міус
נובו-אולכסנדריבקה Новоолександрівка
צ'ורנוכינה Чорнухине
זולוטה (חוץ מזולוטה-1, 2, 3 ,4) Золоте (крім Золотого-1, 2, 3, 4)
מחוז דובז'נסקי (כל היישובים) Довжанський район (усі населені пункти)
מחוז סלוביאנוסרבסקי (כל היישובים) Слов’яносербський район (усі населені пункти)
מחוז סטניצ'נו-לוהנסקי: Станично-Луганський район:
בורצ'ק-מיכאיליבקה Бурчак-Михайлівка
לובאצ'בה Лобачеве
מיקולאייבקה Миколаївка
סוכודיל Суходіл

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ "Kremlin: Crimea and Sevastopol are now part of Russia, not Ukraine". CNN. 18 במרץ 2014. ארכיון מ-17 בנובמבר 2017. נבדק ב-28 בינואר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "Nasha" Poklonsky promises to the "Berkut" fighters to punish the participants of the Maidan (אורכב 29.03.2019 בארכיון Wayback Machine), Segodnya (20 March 2016)
  3. ^ "Poroshenko signs law extending ORDLO special status". Kyiv Post. Interfax-Ukraine. 7 באוקטובר 2017. ארכיון מ-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-29 בנובמבר 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Про особливий порядок місцевого самоврядування в окремих районах Донецької та Луганської областей [On the special order of local self-governance in separate raions of the Donetsk and Luhansk oblasts] (באוקראינית). Verkhovna Rada of Ukraine, Legislation of Ukraine. 10 באוקטובר 2017. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-29 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Press Statement of Special Representative Grau after the regular Meeting of Trilateral Contact Group on 22 July 2020". www.osce.org (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2021-10-28. נבדק ב-2021-10-31.
  6. ^ The Cabinet decided to create the Ministry of temporarily occupied territories and internally displaced persons (אורכב 28.03.2019 בארכיון Wayback Machine), Ukrayinska Pravda (20 April 2016)
  7. ^ "Speakers Urge Peaceful Settlement to Conflict in Ukraine, Underline Support for Sovereignty, Territorial Integrity of Crimea, Donbas Region". United Nations. 20 בפברואר 2019. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2022. נבדק ב-16 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 8.0 8.1 "General Assembly Adopts Resolution Urging Russian Federation to Withdraw Its Armed Forces from Crimea, Expressing Grave Concern about Rising Military Presence". United Nations. 17 בדצמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-24 באפריל 2019. נבדק ב-19 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 9.0 9.1 Hurska, Alla (12 בפברואר 2019). "Russia's Hybrid Strategy in the Sea of Azov: Divide and Antagonize (Part Two)". No. Volume: 16 Issue: 18. The Jamestown Foundation. Eurasia Daily Monitor. ארכיון מ-13 בפברואר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ President of Ukraine opened the inaugural summit of the Crimea Platform, gov.ua, ‏23 אוגוסט 2021 (באנגלית)
  11. ^ "Про забезпечення прав і свобод громадян та правовий режим на тимчасово окупованій території України". אורכב מ-המקור ב-2018-12-25. נבדק ב-2017-01-01.
  12. ^ "Про затвердження переліку населених пунктів, на території ... - від 07.11.2014 № 1085-р". zakon4.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-23 בפברואר 2015. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Про визнання окремих районів, міст, селищ і сіл Донецької та Луганської областей тимчасово окупованими територіями". אורכב מ-המקור ב-2019-05-12. נבדק ב-2017-01-01.
  14. ^ "The Cabinet decided to create the Ministry of temporarily occupied territories and internally displaced persons", Ukrayinska Pravda (באוקראינית), 20 באפריל 2016, אורכב מ-המקור ב-28 במרץ 2019, נבדק ב-26 בינואר 2017 {{citation}}: (עזרה)
  15. ^ "Vereshchuk appointed Ukraine's deputy prime minister". www.ukrinform.net (באנגלית). אורכב מ-המקור ב-2021-11-30. נבדק ב-2021-12-02.
  16. ^ General Assembly Sixty-eighth session, 80th plenary meeting Thursday, 27 March 2014, 10 a.m., United Nations, 27 במרץ 2014, p. 17, A/68/PV.80 and 14-27868, אורכב מ-המקור ב-28 ביולי 2018, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  17. ^ United Nations General Assembly, Sixty-eighth session, Agenda item 33 (b), Resolution adopted by the General Assembly on 27 March 2014 [without reference to a Main Committee (A/68/L.39 and Add.1)] 68/262. Territorial integrity of Ukraine, United Nations, 1 באפריל 2014, A/RES/68/262, ארכיון מ-6 באוקטובר 2019, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה) Alternative URL (אורכב 23.10.2018 בארכיון Wayback Machine) General Assembly Adopts Resolution Calling upon States Not to Recognize Changes in Status of Crimea Region, United Nations, 27 במרץ 2014, GA/11493, ארכיון מ-14 בספטמבר 2019, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  18. ^ Resolution adopted by the General Assembly on 19 December 2016, on the report of the Third Committee (A/71/484/Add.3), 71/205. Situation of human rights in the Autonomous Republic of Crimea and the city of Sevastopol (Ukraine), United Nations, 1 בפברואר 2017, A/RES/71/205, אורכב מ-המקור ב-25 באוקטובר 2018, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)

    United Nations General Assembly, Seventy-first session, 65th plenary meeting, Monday, 19 December 2016, 10 a.m. New York, United Nations, 18 בדצמבר 2016, pp. 34–43, A/RES/71/205, אורכב מ-המקור ב-24 באוקטובר 2018, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)

    General Assembly Adopts 50 Third Committee Resolutions, as Diverging Views on Sexual Orientation, Gender Identity Animate Voting, United Nations, 19 בדצמבר 2016, GA/11879, אורכב מ-המקור ב-19 בדצמבר 2017, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  19. ^ Resolution adopted by the General Assembly on 19 December 2017 [on the report of the Third Committee (A/72/439/Add.3)] 2/190. Situation of human rights in the Autonomous Republic of Crimea and the city of Sevastopol, Ukraine, United Nations, 19 בינואר 2018, A/RES/72/190, ארכיון מ-25 ביולי 2018, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה) Alternative URL (pdf) (אורכב 23.10.2018 בארכיון Wayback Machine) United Nations General Assembly, Seventy-second session, Agenda item 72 (c), Promotion and protection of human rights: human rights situations and reports of special rapporteurs and representatives, 6 בדצמבר 2017, pp. 22–25, A/72/439/Add.3, ארכיון מ-23 באוקטובר 2018, נבדק ב-22 באוקטובר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  20. ^ "Doc. 14506 (Report) State of emergency: proportionality issues concerning derogations under Article 15 of the European Convention on Human Rights – PACE resolution". assembly.coe.int. אורכב מ-המקור ב-28 באפריל 2018. נבדק ב-29 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "PACE urges Russia to stop supplying arms to Donbas". www.ukrinform.net. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2018. נבדק ב-29 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Aryev explains why PACE resolution is important for Ukraine". www.ukrinform.net. אורכב מ-המקור ב-30 באפריל 2018. נבדק ב-29 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Про внесення змін у додаток до розпорядження Кабінету Міні... - від 18.02.2015 № 128-р". zakon4.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2018. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Про внесення змін до розпорядження Кабінету Міністрів Укра... - від 05.05.2015 № 428-р". zakon4.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2018. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Про внесення змін у додатки 1 і 2 до розпорядження Кабінет... - від 02.12.2015 № 1276-р". zakon4.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2018. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Про внесення змін у додатки 1 і 2 до розпорядження Кабінету Міністрів України від 7 листопада 2014 р. № 1085 від від 7 лютого 2018 р. № 79-р". zakon4.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-25 באפריל 2018. נבדק ב-24 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Офіційний портал Верховної Ради України". w1.c1.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2018. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ "Офіційний портал Верховної Ради України". w1.c1.rada.gov.ua. אורכב מ-המקור ב-9 באפריל 2018. נבדק ב-8 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0