השירות הדיפלומטי של הוד מלכותו
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של הממלכה המאוחדת |
|
הרשות המחוקקת
הרשות המבצעת
הרשות השופטת
אספות אזוריות
בחירות ומשאלי עם
|
השירות הדיפלומטי של הוד מלכותו (באנגלית: His Majesty's Diplomatic Service) הוא השירות הדיפלומטי של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד, המטפל בענייני החוץ שלה, בניגוד לשירות אזרחי הבית של הוד מלכותה, העוסק בענייני הפנים. תחת משרד החוץ וחבר העמים ישנם כ-16,000 מועסקים בלונדון, וכן 240 שגרירויות ומשרדים ברחבי העולם, לצד צוותים שכירים מקומיים וחברי משרדי ממשלה אחרים.
מזכיר המדינה לענייני חוץ וחבר העמים הוא גם ראש השירות הדיפלומטי.
שירות החוץ, אשר במקור אייש את משרד החוץ בעובדי מדינה, היה בעבר שירות נפרד אשר אוחד עם השירות הדיפלומטי בשנת 1918. השירות הדיפלומטי גם ספג לתוכו את השירות הקולוניאלי בשנות ה-60 המאוחרות.
נשים לא הורשו להצטרף לשירות הדיפלומטי עד 1946. עד 1973, הן נדרשו להתפטר לאחר שנישאו. האישה הראשונה שמונתה לשגרירה הייתה ברברה סולט, אשר נעשתה שגרירת ישראל בשנת 1962. עם זאת, סולט חלתה בסרטן, מה שמנע ממנה להתמנות לתפקיד. האישה הראשונה אשר שימשה כשגרירה הייתה אן וורברטון, אשר מונתה לתפקיד בדנמרק בשנת 1976[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Martin Vennard, The women who serve in danger zones, 09 ביולי 2014 (באנגלית)
