שפלת יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף השפלה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השפלה - מראה כללי

השפלה, או שפלת יהודה, היא אזור גאוגרפי במעבר בין הרי יהודה למישור החוף. גבולותיה: במזרח - הרי יהודה - הרים תלולים וגבוהים (ומכאן שמה - שפלה - נמוכה יחסית), במערב - המעבר ההדרגתי למישור החוף, בצפון - שולי הר שומרון ואזור מעבר אפק - ראש העין (עמק איילון ותוואי נחל איילון), בדרום - צפון הנגב (אזור נחל שקמה). אורכה כ-55 ק"מ, רוחבה הממוצע כ-10 - 15 ק"מ וגובהה 120 - 460 מ' מעל פני הים. האקלים של צפון השפלה לח וקריר יותר מהאקלים שבדרומה. כמות הגשמים הממוצעת בשפלה היא מ-250 מילימטרים בדרומה ועד 500–600 מילימטרים בצפונה. הטמפרטורה הממוצעת השנתית בשפלה גבוהה מזו שבמישור החוף ובקיץ שורר בשפלה חום כבד, בדרך כלל, מכיוון שרוח הים כמעט אינה מגיעה אליה.

נהוג לחלק את השפלה לשתי רצועות אורך:

  1. השפלה הגבוהה (המזרחית): בנויה גבעות מעוגלות שביניהן מתפתלים נחלים. סלעיה קירטוניים והצמחייה האופיינית לה היא בתה ים תיכונית.
  2. השפלה הנמוכה (המערבית): מגיעה לגובה 250 מ'. נופה מתון יותר והתעבורה הנוחה בה בצירוף אדמות סחף רבות מאפשרות עיבוד חקלאי.

גאולוגיה

המאפיין הבולט של אזור השפלה הוא הסלעים הרכים בה. השפלה בנויה בדרך כלל מסלעי קירטון רכים, המכוסים בקרום גירני קשה המוכר בשם נארי. זאת לעומת הרי יהודה, הבנויים מאבני גיר ודולומיט קשים.

בין הנחלים העוברים בשפלה נמצאים - נחל שקמה, נחל לכיש ונחל שורק.

חי וצומח

עדויות רבות מצביעות על עולם חי עשיר ומגוון במיוחד מאזור זה בתקופות קדומות. מן המקרא ניתן ללמוד כי יונקים גדולים כגון דובים ואריות חיו באזור: ”וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה, וַיָּבֹאוּ עַד-כַּרְמֵי תִמְנָתָה, וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שֹׁאֵג לִקְרָאתוֹ” (ספר שופטים, פרק יד, פסוק ה)עדויות נוספות למגוון החי בשפלה ניתן למצוא מעדויותיהם של נוסעים והרפתקנים אשר הגיעו לארץ ישראל. הרוזן דה שאטובריאן שביקר בארץ בשנת 1806, מתאר בספרו: "הציד מרובה במישור רמלה ובהרי יהודה: חוגלות, ארנבות, חזירי בר וצבאים". מצבן של חיות הבר בשפלה כיום אינו טוב כבעבר. עיבוד חקלאי אינטנסיבי, פגיעה בבתי הגידול, ציד והרעלות גרמו לדחיקתם של מינים רבים לשטחים מצומצמים ביותר, בעוד מינים אחרים המתוארים בכתבי ההיסטוריה אינם נראים עוד כלל בשפלה. כיום ניתן עוד למצוא באזור חזירי בר ועדרים קטנים של צבאים. גם זאבים בודדים ועופות דורסים מסוימים עדיין מופיעים לעיתים.

רובו הגדול של שטח השפלה מתאפיין בחורש ים תיכוני, לרוב מחברת חרוב מצוי ואלת המסטיק. באזורים מסוימים מתקיימת גם חברת אלון מצוי. אולם כריתת החורש הטבעי, הרעייה וההתיישבות באזור השפיעו באופן ניכר על הצומח והותירו שרידים לחורש המפותח שהיה כאן נחלת העבר.

התיישבות

במהלך תקופת הברונזה הלכו והתגבשו בשפלה ערים גדולות כדוגמת לכיש, ירמות, גזר ועוד. שמות הערים באזור נזכרים לראשונה בכתבי המארות המצריים, בתקופה שקדמה בכמה מאות שנים לציונם במקרא. השפלה הצטיירה בעיני האנשים בעת המקרא כאזור העשיר בשטחים המתאימים לעיבוד חקלאי (זאת למשל, לעומת ירושלים ההררית). זו הסיבה המרכזית להתפתחותן של ערים גדולות באזור זה.

בתחילת תקופת ההתנחלות השפלה הייתה מצויה תחת השפעתם של הפלשתים והכנענים. בהמשך לאחר הקמת ממלכת ישראל המאוחדת התקיים מאבק בין אנשיה לפלשתים, במהלכו נעה השליטה בשפלה בין ידי ממלכות אלו. לאחר התבססות ממלכת יהודה כממלכה עצמאית התפרסו תושביה מערבה לכיוון השפלה, לאחר שגילו את הפוטנציאל החקלאי וההתיישבותי הטמון בה: ”וַיִּבֶן עוזיהו מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר; אִכָּרִים וְכֹרְמִים, בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל” (ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק י').
לאחר אובדן עצמאות ממלכת יהודה התיישבה בדרום אזור זה אוכלוסייה אדומית, ושמו של חלק זה נקרא באותה עת "אדומיאה". בנוסף להם התקבצו בשפלה פיניקים מצידון, כחלק מהתפשטותם לצורכי מסחר. מאזור זה היו גם יוצאים סוחרים למצרים. בזמן שלטון החשמונאים נכבש האזור על ידי יוחנן, והאדומים הוכרחו לעבור גיור. גיור זה היה שנוי במחלוקת, אך בסופו של דבר ידוע על צאצאי הגרים האדומיים שלקחו חלק פעיל במרד הגדול בירושלים. המלך הורדוס גם הוא בנו של גרים אדומיים, ואולי זו האחת הסיבות ליחס האמביוולנטי של החכמים כלפיו. בהמשך תפס אזור השפלה חלק חשוב בתקופת מרד בר כוכבא. השפלה התבססה כאחד ממעוזי המרד ובהמשך אף זכו המורדים לשליטה מלאה ביהודה ובשפלה. המסלע הרך של השפלה סייע להכנות למרד. הלוחמים ניצלו חללים תת-קרקעיים קיימים כגון בורות מים, קולומבריום ועוד וחיברו בין חללים סמוכים על ידי חציבת מחילות מסתור צרות ונמוכות המקשות על הרומאים לעבור בהן. מערכות המסתור בחלקן מורכבות מאוד, בעלות הסתעפויות רבות וכמה מפלסים של מחילות ומערות. בחללים עצמם הכינו מאגרי מזון, מים ותחמושת ובפרוץ המרד הסתתרו בהם בין תקיפה לתקיפה. המרד אכן הצליח מאוד, ומצביא רומאי הובא במיוחד מסקוטלנד על מנת להתמודד עם המורדים. אחת מהדרכים שבה נקט הייתה איתור פתחי המערות ושריפת ענפים ירוקים בפתח, מה שגרם למסתתרים לצאת או לבחור למות בחנק בפנים. המרד דוכא והאזור התרוקן מיהודיו.

בחלקו המזרחי של האזור ישנן גבעות כורכר ועליהן ניבנו מרבית היישובים הן בימי קדם והן בימינו. העדפת הגבעות נובעת מן האפשרות הנוחה להגן על יישוב מוגבה, העובדה שמגיעה אליהם רוח ים ומצננת את האוויר והעובדה שבימי גשם אין נוצרות שם ביצות. היישוב היהודי בשפלה ותיק למדי בצפון וחדש יותר בדרום.

אתרים חשובים

ערי השפלה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים