ואסוייביצ'י
ואסוייביצ'י (בסרבית: Vasojevići או Васојевићи) הם השבט ("פּלמה") הסרבי הגדול ביותר במונטנגרו. הוא התיישב באזור שבין וייטארניך לייבה רייקה בדרום, ביחור סמוך לביילו פוליה בצפון, מטשבו במערב ופלאוו במזרח. השבט ואסוייביצ'י הוא אחד משבעת השבטים ההרריים: ואסייביצ'י, מוראצ'אני, רובצ'אני, בראטונוז'יצ', קוצ'י, פיפרי וביילופבליצ'י. לפי שמם נקרא גם אזור ואסוייביצ'י.
למרות שהמרכז העיקרי של השבט בימינו הוא באנדרייביצה בצפון-מזרח מונטנגרו, לבירת השבט נחשבת לייבה רייקה ("הנהר השמאלי") השוכנת במרכז המדינה. לפי המסורת מייסד השבט, ואסו, הגיע לאזור אחרי קרב קוסובו משנת 1389. השבט התגבש מתך שבטים שתתאחדו תחת הנהגה מרכזית. בני ואסוייביצ'י התיישבו אחר כך באזור הרי קומובי ועל גדות הנהר לים. הגירתם המשיכה אחר כך לכיוון סרביה וחלקים אחרים של מונטנגרו.
היסטוריה
התיעוד הכתוב הראשון על אודות בני ואסוייביצ'י - משנת 1444 - נמצא בארכיון של העיר רגוזה. לפני זה שמם מוזכר רק במסורת שבעל פה של העם. לפי האגדה בני ואסוייביצ'י הם צאצאים של השליט סטפאן נמאניה מן המאה ה-12, שהיה דוכס גדול של רשקה, מייסד בית נמאניץ' ובעקבות מותו בסאן סימאונה, פטרון של הכנסייה הסרבית האורתודוקסית. למייסד השבט, ואסו, היו, לפי המסורת, עוד אחים - קראסו, אוזרו, פיפו וחוטו שהקימו, בהתאמה, את השבטים קרסניצ'י, אוזריניצ'י, פיפרי וחוטי. שניים משבטים אלה - חוטי וקרסניצ'י היו למעשה ממוצא גגי-אלבני.
לפי האגדות סבא רבא של ואסו היה סטפאן קונסטנטין, מלך שנוצח על ידי אחיו למחצה, סטפאן אורוש השלישי דצ'אנסקי בשנת 1322. לסטפאן קונסטנטין נולד בן, סטפאן ואסוייה, שגדל בחצרו של דושאן החזק. לסטפאן ואסוייה נולד בן, סטפאן קונסטנטין השני (1389-1342), שנודע בשם "וויבודה ואסוייביץ' סטבו", שנהרג בקרב קוסובו. לפי האגדה, ואסו, אחד מחמשת בניו של סטפאן קונסטנטין השני, עבר ללייבה רייקה. עם זאת החוקרים סבורים שוואסויביצ'י הם צאצאים של קבוצות שונות שהתאחדו תחת הנהגתו של שבט אחד מרכזי שהשאיל את שמו לכולן.
אחרי נפילת מבצר סמדרבו בשנת 1459 וסיפוחה של כל ממלכת סרביה לאימפריה העות'מאנית, סרבים מקוסובו, מטוחיה ושומאדיה נמלטו לבוסניה ואחר שגם זאת נכבשה, בשנת 1463 ברחו להרצגובינה. ואסו נמלט עם גלי הפליטים האלה. בשנת 1465 עבר מהרצגובינה אל לייבה רייאקה לזטה, שהיא המונטנגרו של ימינו.
צאצאיו של ואסו התפשטו אל התפון והמזרח והתיישבו באזור הנהר לים, הנקרא פולמלייה, שהוא האזור מסביב להרי קומובי, אנדרייביצה ובראנה. הם הקימו איפוא את השבט הגדול ביותר מבין שבעת השבטים של מונטנגרו (ואסוייביצ'י, מוראצ'אני, רובצ'אני, בראטונוז'יצ'י, קוצ'י, פיפרי וביילופאבליצ'י). במונטנגרו של ימינו האזור המאוכלס על ידי הוואסוייביצ'י כולל את הערים הבאות: בראנה, פודגוריצה, קולאשין, פלאוו וביילו פולייה, כ-15 % משטח מונטנגרו. אחד ההרים הגבוהים ביותר של מונטנגרו בהרי קומובי נקרא לפי שם השבט -קום ואסוייביצ'קי, שגובהו 2,461 מטר. וכל האזור המיושב על ידי השבט נקרא ואסוייביצ'י.
קישורים חיצוניים
- שפירו קולישיץ', אתנוגנזה של העם במונטנגרו, באתר הספרייה הדיגיטלית של התרבות המונטנגרית
