ווטרבורו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ווטרבורו
Waterboro
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מדינה מייןמיין מיין
מחוז יורק
תאריך ייסוד 1787
שטח 148.0 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 55.4 נפש לקמ"ר (2020)
קואורדינטות 43°36′15″N 70°42′59″W / 43.60417°N 70.71639°W / 43.60417; -70.71639
אזור זמן UTC -5
https://www.waterboro-me.gov/
דמוגרפיה
אוכלוסייה לפי גזעים
האדם הלבן|לבנים: 97.3%שחורים: 0.1%אסיאתים: 0.6%אינדיאנים: 0.2%מעורבים, פולינזים ואחרים: 1.8%Circle frame.svg
%היספנים ולטינים (מכל מוצא גזעי)
מבנה המשפחות
משקי בית 2,775
משפחות עם ילדים מתחת
לגיל 18
41.1%
אחוז הזוגות הנשואים 60.8%
אוכלוסייה לפי גילאים
מתחת לגיל 18 27.7%
גילאים 18 - 24 6.8%
גילאים 25 - 44 29.5%
גילאים 45 - 64 27.9%
מעל גיל 65 8.2%
גיל ממוצע 36.6
אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה)
שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני
הכנסה לפי מגדר ($ בשנה)

ווטרבורואנגלית: Waterboro) היא עיר במדינת מיין שבארצות הברית. בשנת 2020 התגוררו בעיר כ-8 אלף תושבים.

היסטוריה

בשנת 1661 רב-סרן ויליאם פיליפס רכש אדמות באזור והקים חווה. בשטחי החווה בהמשך הוקמו מספר יישובים. בשנת 1683 הוא נפטר והירושה חולקה בין מספר קרובי משפחה לרבות קולונל ג'ושוע ווטרס.

התושבים הראשונים הגיעו לאזור בשנת 1768. בשנת 1787 היישוב קיבל הכרה ונקרא "ווטרבורו". תושבי האזור התפרנסו בעיקר מחקלאות ועיבוד תוצרת חקלאית. בשנת 1871 באזור עברה מסילת רכבת והיא תרמה לתנופת פיתוח אזורית.

בשנת 1911 שרפה גדולה גרמה נזקים לחלקים משמעותיים של דרום העיר. בשנת 1947 כ-75% משטחי היישוב נשרפו.

כיום האזור מהווה שטח תיירותי ברמה אזורית. בית ג'יימס ליוויט הוא בין המבנים הבולטים בעיר. הבניין רשום במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים וממקום בו המוזיאון המקומי. בעיירה פועל בית ספר תיכון שמשרת גם את היישובים הסמוכים.

קישורים חיצוניים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0