וולפגנג גנטנר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. וולפגנג גנטנר (בגרמנית Wolfgang Gentner; ), היה מדען גרמני שפעל בין השנים 1936-1945, תחת המשטר הנאצי. הוא השתתף בבניית הציקלוטרון שבו נעשה שימוש בפרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית. לאחר המלחמה היה גנטנר פרופסור באוניברסיטת פרייברג, מנהל המחלקה שעסקה בציקלוטרונים ב-CERN, הארגון האירופי למחקר גרעיני, מנהל מכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית בהיידלברג, מנהל המחלקה הפיזיקו-כימית הטכנית באגודת מקס פלאנק ונשיא הוועדה למדיניות מדעית ב-CERN. גנטנר היה עמית כבוד במכון ויצמן וחבר בחבר הנאמנים (Board of Governors) במכון.
פעילותו בשירות הנאצים
בין השנים 1936-1945 פעל וולפגנג גנטנר, תחת המשטר הנאצי, במכון לפיזיקה שישב במכון הקיסר וילהלם למחקר רפואי בהיידלברג. גנטנר היה חבר ב"כוח הטייסים הנאצים" (Nationalsozialistisches Fliegerkorps; NSFK), ארגון צבאי למחצה שפעל מ-1937 בשיתוף פעולה עם האס אה. ארגון זה היה הבסיס לחיל האוויר הנאצי (הלופטוואפה) וכל חבריו היו חברי המפלגה הנאצית. גישתו והתנהגותו הפוליטית של גנטנר בנוגע למדינה הנאצית תוארה על ידי האס אס כ"נכונה", אם כי נעדרת "פעילות" ו"נכונות לשרת". אופיו הוכר כמתאים והתנהגותו הפוליטית - כהתנהגות "ללא דופי".[1]
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה שהה גנטנר באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. שם גם שמע על תגליתו של אוטו האן וראה בה עידוד רב. בהיותו בברקלי שמע את הרצאתו של נילס בוהר, שהעריך את תגליתו של האן כמהפכנית ביותר. הוא הבחין באווירת הדחיפות ששררה בין עמיתיו המדענים בארצות הברית, ששאפו להתקדם במחקר הפיזיקה הגרעינית. את הרוח החיה בדרבון המדעי ראה בפרופסור רוברט אופנהיימר, שכעבור זמן התגייס למאמץ המלחמתי של ארצות הברית ופיתח את הפצצה הגרעינית.
ברגשות מעורבים חזר גנטנר לגרמניה בסוף 1939. אחרי כיבוש צרפת בידי הנאצים הוא נשלח לפריס כדי לנהל את מכון המחקר המדעי 'ז'וליו-קירי', של זוג מדעני הגרעין הצרפתיים. לדבריו השיג הבנה טובה עם זוג המדענים הצרפתיים והתחייב בפניהם לא לעשות בתגליות המחקר, אם יהיו כאלה, שימוש צבאי.[2]
ממחצית 1939 ואילך השתתף גנטנר בבניית הציקלוטרון שבו נעשה שימוש בפרויקט פיתוח הפצצה הגרעינית עבור גרמניה הנאצית. לאחר כיבוש צרפת באביב 1940 הגיע גנטנר לפריס ובאביב 1941 השתמש במעבדות שנתפסו שם במסגרת פרויקט הגרעין הנאצי.[3]
במלחמת העולם השנייה השתתף בפרויקט הנאצי לפיתוח אנרגיה גרעינית, פרויקט שנקרא גם "מועדון האורניום" (Uranium Club). בין מממני הפרויקט היה מפעל אי. גה. פארבן, שייצר את גאז הציקלון בה, בו נעשה שימוש לרצח המוני באושוויץ. מאידך, לטענת החוקר לורנס ויטנר, היה גנטנר אנטי-נאצי שסיכן את חייו לשם עיכוב פרויקט הגרעין הנאצי, וזאת על ידי מניעת העברתו של הציקלוטרון מפריס לגרמניה.[4]
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה היה גנטנר פרופסור באוניברסיטת פרייבורג. בשנת 1956 הוא מונה כמנהל המחלקה שעסקה בציקלוטרונים ב-CERN, הארגון האירופי למחקר גרעיני. זאת כיוון שחלקים גדולים מגרמניה היו הרוסים לאחר שנות המלחמה, והאמריקנים נדרשו לכל כוח האדם המיומן מקרב הגרמנים שאותם יוכלו לגייס כדי להקים את גרמניה המערבית כמחסום נגד הקומוניזם. כבעלי ניסיון מנהלי רב גויסו נאצים לשעבר לתפקידי ממשל, שיפוט ומינהל בגרמניה המערבית. בשנת 1958 מונה גנטנר כמנהל מכון מקס פלאנק לפיזיקה גרעינית בהיידלברג. בין השנים 1967-1970 הוא היה מנהל המחלקה הפיזיקו-כימית הטכנית באגודת מקס פלאנק. חלקו במדיניות הנאצית של המדע בתקופה הנאצית לא הפריע למינויו לתפקיד נשיא הוועדה למדיניות מדעית ב-CERN בין השנים 1969-1971 ולתפקיד נשיא המועצה של CERN.
קשריו של גנטנר עם מכון ויצמן
בראשית שנות החמישים נפגש גנטנר עם מדען האנרגיה האטומית, הישראלי עמוס דה שליט.[5] דה שליט היה סבור ששילוחו של גנטנר לצרפת בימי מלחמת העולם השנייה כדי לנהל את מכון המחקר הגרעיני נועד לקדם את הגרמנים לקראת ייצור הפצצה. יחד עם זאת דה שליט היה סבור שגנטנר לא התלהב מהרעיון לקדם את המחקר בכיוון אליו חתרו הנאצים.[6]
בשנת 1959 ביקר גנטנר בישראל כאורחו של מכון ויצמן. הוא היה המפקח על 19 פרויקטים של מחקר גרעיני וביולוגי בישראל, פרויקטים שלטענת ממשלת מזרח גרמניה היו קשורים בלוחמה אטומית וביולוגית – טענה שהוכחשה על ידי מקור ישראלי רשמי. [7] דה שליט עמד על כך שבשיתוף הפעולה בין מדענים ישראליים וגרמנים יהיו רק מדענים גרמנים עם עבר אנטי-נאצי או מהדור הצעיר. בשנת 1965 היה גנטנר עמית כבוד במכון ויצמן. בשנת 1975 היה גנטנר חבר בחבר הנאמנים (Board of Governors) במכון ויצמן. גנטנר נפטר ב-1980 ובשנת 1982 נקראה על שמו משרת פרופסור לפיזיקה גרעינית (Gentner Chair of Nuclear Physics).
קישורים חיצוניים
- תמונות של גנטנר ופרטים על הקריירה המוקדמת שלו באתר פרס נובל
- על גנטנר באתר אוניברסיטת היידלברג
- תום שגב, אני, אתה, אמריקה והפצצה, באתר הארץ, 9 במרץ 2012
הערות שוליים
- ^ Walker, Mark, German National Socialism and the quest for Nuclear Power, 1939-1945, Cambridge U. P., p. 197.
- ^ נפתלי לאו-לביא, עם כלביא, עמוד 220.
- ^ Cassidy, David D., Beyond Uncertainty: Heisenberg, Quantum Physics and the Bomb, Bellevue Literary Press, N. Y., 2009, p. 307. .
- ^ Wittner, Lawrence S., The struggle against the bomb, Stanford U. P., 1993, p.15 .
- ^ נשיא הטכניון פרופ' דניאל זייפמן בישיבה משותפת של ועדת החינוך, התרבות והספורט עם ועדת המדע והטכנולוגיה, במפגש עם חברי ועדת המדע והחינוך של הבונדסטאג הגרמני, 17.12.07 .
- ^ נפתלי לאו-לביא, עם כלביא, עמוד 220.
- ^ Information (journal), issued by the Association of Jewish Refugees in Great Britain, January 1966.
