ופל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף וופל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ופל בלגי
דפוס אפיפיות בצורת לבבות

וָפֶל או אֲפִיפִית הוא מאפה העשוי מבלילה הדומה לבלילת חביתית, שחוממה במכשיר הטבעה הקרוי דפוס אפיפיות (Waffle iron). לוופל צורת חריצה ייחודית של שתי וערב, הנוצרת בשל מבנה המכשיר.

בישראל המאכל לא צבר פופולריות כמו בארצות אחרות בעולם, אף שהמאכל מוצע כקינוח בבתי קפה רבים ובגלידריות. ישנם ישראלים שאינם מכירים עדיין את המאכל ונוטים להתבלבל ולחשוב כי מדובר בחטיף אשר מכונה בישראל "ופלה", "ופל" או "בפלה". בישראל מכשירים ביתיים להכנת ופלים אינם נפוצים כשלעצמם, אך רבים ממכשירי קליית הכריכים (בהם הכריך נקלה בין שני משטחי מתכת בעלי תבנית פסים) נמכרים עם משטחים נוספים, בתבנית שתי וערב, המיועדים להכנת אפיפיות.

סוגי ופלים

  • ופל אמריקאי - אל ארצות הברית הגיע הוופל דרך החלוצים ב-1620, מהולנד. כיום הוא בדרך כלל מוגש כחלק מארוחת בוקר מתוקה בתוספת חמאה או סירופ. הוופל האמריקאי נחשב דחוס יותר ודק יותר מהמקביל הבלגי.
  • ופל בלגי (מכונה גם גופרה) - מוגש בדרך כלל כקינוח, בתוספת גלידה, פירות או קצפת. הוא נחשב אוורירי וגדול מסוגי ופלים אחרים, בעיקר בשל הנוהג להשתמש בשמרים בעת הכנתו במקום אבקת אפייה. על אף שמו, מדובר בגרסה בצפון אמריקאית ולא בלגית של ופל.
  • ופל יפני - הוופל היפני דומה לוופל הבלגי אולם נהוג לעצבו בצורת דג ולמלא אותו ברוטב.
  • באנגליה הוופל הוא אוכל קפוא מסורתי, אלא שבניגוד לארצות אחרות, נהוג להכין אותו מתפוחי אדמה ושמן. את הוופלים ניתן לטגן, לצלות או לבשל, והם משמשים כתוספת לארוחה.

מקורות

הוופל המודרני התפתח ככל הנראה מימי הביניים. יש אגדה המספרת על כך שהוופל הראשון נוצר כאשר אביר עוטה שריון קשקשים התיישב במקרה על התערובת החמה, וכך הוטבע בה הדגם של שתי-וערב[1]. דפוסי האפיפיות הראשונים הורכבו משתי צלחות מתכת המחוברות בציר, ולהן ידית עץ. חלק מהמכשירים הוטבעו בחותמות או ציורי נוף. על פי השערות השימוש במכשיר היה באמצעות הנחתו מעל האש וסיבובו כל כמה שניות כדי לשמור על שני צידי הוופל חמים. בערים הוופל נמכר באמצעות עגלות, ולפי ציורים מהתקופה נראה שהוא היה בגודל של פיצה מודרנית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ How to Make Waffles, wikiHow (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0