ופל בלגי
ופל בלגי הוא השם שניתן בצפון אמריקה לוופל העשוי מתערובת קלה יותר, ריבועים גדולים יותר ועמוקים יותר, לעומת הוופל האמריקאי. הוופלים הבלגיים הותפחו במקור על ידי שמרים, אך כיום נהוג להשתמש בסודה לשתייה.
במטבח הבלגי ישנים מתכונים שונים לוופלים, ביניהם ניתן למנות את "ופל בריסל" (בהולנדית: Brusselse wafel) ו"ופל לייז'" (בצרפתית: Gaufre de Liège) (שמקורם בבריסל ובלייז'), אך לאף אחד מהם לא קוראים ופל בלגי.
באמריקה נהוג לאכול את המאפה כארוחת בוקר. לוופל הבלגי נהוג להוסיף (בעיקר בארצות הברית) קצפת, אבקת סוכר, פירות רכים, סירופ שוקולד וחמאה או מרגרינה. ניתן לכסות את הוופל בגלידת וניל ובפירות טריים דוגמת תותים ולהגישו כקינוח.
היסטוריה
במקור, הוופל הבלגי הוצג לראשונה בתערוכה העולמית של בריסל (1958), אך הוא זכה לחשיפה גדולה יותר לאמריקאים על ידי בלגי בשם ולטר קליימן ביריד שנערך בשנת 1962 בסיאטל. הוופל הוגש כקינוח עם כדורי גלידה ותותים. הוופל הבלגי צבר פופולריות נוספת לאחר שהוצג ביריד העולמי בניו יורק בשנת 1964 בפארק פלאשינג מדוז. הופל הוצג לרוכשים על ידי מוריס ורמרש מבריסל, בלגיה, ונקרא ופל בל-גם. הופל היה וריאציה של ופל בריסל, וורמרש שהבין שאמריקאים רבים לא מקשרים את בריסל בתור בירת בלגיה החליט לשנות את שם המאכל. הוופל הוגש ביריד עם קצפת ותותים ונמכר במחיר של דולר אמריקאי.
