ויה פראטה
ויה פראטה (Via ferrata באיטלקית: "דרך הברזל", ברבים vie ferrate או באנגלית via ferratas) הוא מסלול טיפוס שנמצא בהרי האלפים ובמקומות אחרים. המונח "via ferrata" משמש ברוב המדינות והשפות, למעט בעיקר באזורים דוברי גרמנית, המשתמשים ב-Klettersteig – "שביל טיפוס" (ברבים: Klettersteige).
תשתית
דרך פראטה היא מסלול טיפוס העושה שימוש בכבלי פלדה, שלבים או סולמות, המחוברים לסלע אליו מצמידים המטפסים רתמה עם שתי רצועות, המאפשרת למטפסים לאבטח את עצמם לכבל המתכת ולבלום כל נפילה. הכבל ומתקנים אחרים, כגון שלבי ברזל, יתדות, מדרגות, סולמות וגשרים, מספקים גם בסיס למדרך רגל וגם אחיזת יד. בזכות כך, מתאפשר טיפוס על מסלולים מסוכנים, ללא הסיכונים בטיפוס ללא אבטחה או הצורך בציוד טיפוס מתקדם. מסלולי ויה פראטה מאפשרים את הגישה לפסגות קשות לטיפוס כחלופה לטיפוס מצוקים וטיפוס הרים, שני האחרונים דורשים כישורים גבוהים יותר וציוד יותר מקצועי.[1]
מסלולי ויה פראטה יכולים להשתנות באורכם ממסלולים קצרים הנמשכים פחות משעה ועד מסלולים אלפיניים ארוכים המכסים מרחק וגובה משמעותיים (1,000 מטרים (3,300 רגל) או יותר של עלייה) בני שמונה שעות או יותר. באזורים מסוימים, כמו ברכס ברנטה בהרי הדולומיטים, אפשר לעבור בין מספר מסלולי ויה פראטה יחד, ללון במקלטי הרים, וכך לבצע סיורי טיפוס נרחבים בני מספר ימים בגובה רב. ברמת הקושי, ויה פראטה יכולה לנוע בין מסלולים שהם מעט יותר משבילים למסלולים תלולים ומאומצים מאוד, הדורשים את הכוח והטכניקה של טיפוס סלעים רציני. בדרך כלל, מסלולי ויה פראטה נעשים בעלייה, אם כי אפשר גם לרדת אותם.
מקורות הויה פראטה מתוארכים למאה ה-19, אך הם קשורים לעיתים קרובות למלחמת העולם הראשונה, כאשר כמה מהם נבנו באזור הרי הדולומיטים באיטליה כדי לסייע לתנועת חיילים. יותר מ-1,000 דרכי ברזל קיימות כיום בהרי האלפים.[2] רובן נמצאות באיטליה ואוסטריה. אחרות נמצאות במספר מדינות באירופה ובמספר מועט במקומות אחרים. מסלולי ויה פראטה קיימים בדרך כלל באזורים הרריים המאופיינים באבן גיר, כמו הרי הדולומיטים.
דרכי ברזל בישראל
- דרך המלך, רכס רמים, צוק מנרה, מצוק השקרן (שמות שונים לאותו מסלול)
- יאנוח ג'ת
- עאבוד (ליד עופרים)
- מצדה
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכל על ויה פראטה, הרצאה ביוטיוב
- ויה פראטה בישראל: כך תצאו לסוג הטיול החדש שכנראה לא הכרתם, כתבה באתר טיולי
הערות שוליים
- ^ Gilchrist, Andrew (2019-09-17). "Truly, madly, steeply: a via ferrata tour of the Dolomites". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-01-21.
- ^ Klettersteig-Guide Österreich alle gesicherten Klettersteige. Szépfalusi, Csaba, 1961–, Hofmann, Thomas, 1964–. Innsbruck: Tyrolia-Verl. 2003. ISBN 370222548X. OCLC 76466741.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
