ויולה ד'אמורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויולה ד'אמורה
ויולה ד'אמורה משנת 1760
ויולה ד'אמורה משנת 1760
סיווג קורדופוניים
קבוצה כלי קשת, כלי מיתר
נגנים ויולנים
מנעד
ויולה ד'אמורה

ויולה ד'אמורה (Viola d'amore, מאיטלקית: "ויולת האהבה" ) הוא כלי נגינה בעל 6 או 7 מיתרים ומיתרי תהודה (אנ'), אשר נוגן בעיקר בתקופת הבארוק במוזיקה הקלאסית.[1]

כמו הכינור והויולה בני זמננו, גם על הויולה ד'אמורה מנגנים כאשר הכלי תלוי על הסנטר, ומבחינת טווח הרגיסטר ישנו שילוב בין המנעד הבינוני לגבוה.

מידע

הויולה ד'אמורה היא למעשה וריאציה מסוימת של הויולה דה גמבה, כאשר ההבדלים המשמעותיים הם בהעלאת הרגיסטר, הקטנת ממדי הכלי והוספת מיתרי תהודה. גב הכלי לרוב שטוח, ופתח תהודה נוסף נמצא על יד השחיף.

מספרם של מיתרי התהודה לרוב תואם את המספר של המיתרים הרגילים. מיתרי התהודה נמצאים מתחת למיתרים הרגילים ומטרתם לאפשר הדהוד המשלים את הצליל הגורם לאפקט מיוחד.

מקור שמו של הכלי הוא בנטייתם של בוני הויולה ד'אמורה לגלף את השבלול לצורת ראשו של קופידון, כאשר עיניו מכוסות במטפחת. (לאות "העיוורון של האהבה").

מבחינת כוונון הכלי, רק לקראת סוף המאה ה-18 הוצע כוונון סטנדרטי (מלמטה למעלה): לה, רה, לה, רה, פה#, לה ורה. עד תקופה זו היה נהוג לכוון בהתאם לדרישת היצירה ("סקודטורה" (אנ')).

בשל עוצמת הצליל והברק של משפחת כלי הקשת המודרנית, ובראשם הכינור, החלה הויולה ד'אמורה להעלם בהדרגה. עם זאת, במאה ה-20 החלה מחדש התעניינות בכלי, כאשר ויולנים נודעים כדוגמת אנרי קאסאדסי ופאול הינדמית ניגנו על הויולה ד'אמורה, וזה האחרון אף כתב יצירה לכלי זה (Kammermusik No. 6) (אנ').

מגוון דגמים של ויולה ד'אמורה מהמוזיאון הגרמני (מינכן)

לקריאה נוספת

  • The Modern Viole d'Amour Player, Systematically Arranged Material for the Studie of the Viole d'Amour for the Violin Player[2]

ספר מאת הפדגוג האמריקאי-גרמני וולטר וויגטלנדר (אנ') משנת 1914, שמתאר הליך מתודי ופדגוגי של הכרות עם מאפייני הכלי, ועד לנגינה ברמה נאותה.

הספר כולל עיבודים שונים של יצירות במקור לכינור או לויולה, בנוסף כולל מגוון קטעי סולו קאמריים ותזמורתיים, ואף 42 אטיודים שעובדו על ידי וויגטלנדר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויולה ד'אמורה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ian Woodfield, Lucy Robinson, The New Grove Dictionary of Music and Musicians - Viol, 2001
  2. ^ The Walter Voigtlander collection of viola d'amore music, New York Pubilc Library
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0