וילהלם האייה

אוגוסט וילהלם האייה
August Wilhelm Heye
	וילהלם האייה
לידה	31 בינואר 1869; פולדה, הדוכסות הגדולה של הסן
פטירה	11 במרץ 1947 (בגיל 78); בראונלגה, גרמניה תחת כיבוש בעלות הברית
השתייכות	צבא הקיסרות הגרמנית; רייכסווהר
תקופת הפעילות	1888–1930 (כ־42 שנים)
דרגה	גנרל-אוברסט
תפקידים בשירות
	ראש משרד הגייסות
פעולות ומבצעים
	מרד ההררו והנאמה; מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
	פור לה מריט; צלב הברזל דרגה ראשונה; צלב הברזל דרגה שנייה; מסדר העיט האדום;

אוגוסט וילהלם האייה (בגרמנית: August Wilhelm Heye;‏ 31 בינואר 1869 – 11 במרץ 1947) היה גנרל-אוברסט גרמני אשר שימש כראש משרד הגייסות בין השנים 1920-1926, וכמפקד כוחות היבשה בין 1926–1930.

ביוגרפיה

האייה נולד בפולדה ב-31 בינואר 1869. ב-22 במרץ 1888 הוא התגייס לצבא הקיסרות הגרמנית. ב-1900 הוא החל לשרת במטה הכללי. ב-1906 הוא נשלח לשרת בשוצטרופה של דרום-מערב אפריקה הגרמנית. בתפקידו זה הוא השתתף בדיכוי מרד ההררו והנאמה. ב-1908 הוא חזר לגרמניה, וב-1910 חזר לגרמניה ושירת במחלקת המודיעין הצבאי.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, מונה האייה לראש מטה קורפוס הלנדווהר, ויחד עמו לחם בקרב גליציה. בספטמבר 1917 הוא הועבר לחזית המערבית ומונה לראש מטה קבוצת הארמיות אלברכט. ב-21 בספטמבר 1918 הוא הועלה לדרגת אוברסט ומונה לראש מחלקת המבצעים במטה הכללי. כאשר ב-26 באוקטובר של אותה שנה, פוטר אריך לודנדורף מתפקיד ראש המטה הכללי, מילא האייה את מקומו בתפקיד במשך ארבעה ימים עד כניסתו של וילהלם גרנר לתפקיד.

עם סיום המלחמה, מונה האייה לראש מטה משמר הגבול המזרחי. בתפקידו זה הוא עמל לדכא מרידות קומוניסטיות במזרח גרמניה. הוא הצליח להתקבל לרייכסווהר המצומצם, וב-1 באוקטובר 1919 חזר לברלין והוצב במשרד הגייסות - שם מכובס שנועד לאפשר לגרמניה להקים מטה כללי בלי להפר את חוזה ורסאי. האייה הפך ליד ימינו של ראש המשרד (ובפועל הרמטכ"ל) הנס פון זקט. הן זקט והן האייה היו בעלי השקפות פוליטיות דומות. הם התנגדו למשטרה של רפובליקת ויימאר, אולם לא רצו לקחת חלק בקשר נגדה מתוך רצון לשמור על לכידותו של העם הגרמני. במהלך הפוטש של קאפ, זקט העדיף לא לנקוט עמדה. הוא הסתגר בביתו לכל אורך המאורעות, והאייה מילא את מקומו במשרדו.

לאחר הפוטש, מונה זקט למפקד כוחות היבשה, והאייה מונה לראש משרד הגייסות במקומו. במקביל הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור. ב-1922 הוא קודם לדרגת גנרל-לויטננט ומונה לראש לשכת כוח האדם של הצבא. ב-1923 הוא הועבר לשמש כמפקד המחוז הצבאי ה-1 (קניגסברג). ב-9 באוקטובר 1926 פיטר שר הרייכסווהר אוטו גסלר את זקט מתפקיד מפקד כוחות היבשה, ומינה את האייה לתפקיד במקומו בדרגת גנרל. הוא כיהן בתפקיד עד 31 באוקטובר 1930, אז פרש מהצבא בדרגת גנרל-אוברסט.