ויליאם בליי
ויליאם בליי (אנגלית: William Bligh; 9 בספטמבר 1754 - 7 בדצמבר 1817), ספן בריטי מפורסם ומושל קולוניאלי. הוא מוכר בעיקר בשל שפקודיו מרדו בו בשני אירועים היסטוריים, האחד, המרד המפורסם שאירע על הספינה תחת פיקודו, ה"באונטי" והשני הוא המרד הצבאי באוסטרליה המכונה מרד הרום. נוסף על כך הוא נודע גם בשל המסע שערך בסירה רעועה ורופפת, מן המקום בו הושלך בלב האוקיינוס השקט ביחד עם מלחיו, ועד האי טימור, מרחק 6710 ק"מ מערבה משם.
חייו
בגיל 18 הצטרף בליי הצעיר לצוותו של ג'יימס קוק והשתתף במסעו השני סביב כדור הארץ בשנים 1772 – 1775. במסע זה גילה בליי בטהיטי את עץ פרי הלחם.
המרד על הבאונטי
בשנת 1787 נתבקש בליי להפליג לטהיטי כדי לאסוף שתילים של עץ הלחם ולהעבירם לאיי הודו המערבית. לאחר עזיבתם את האי הטרופי התקומם רובו של הצוות כנגד מפקדם התקיף ותפס במקומו את הפיקוד על הספינה. בליי הושם בסירה קטנה שבה נדחסו 18 מפקודיו שנותרו נאמנים לו. במקום לשוט לכיוון נמלים ספרדיים, וכך להגיע לבריטניה לאחר עיכובים, החליט בליי, בשל אמונו העמוק בכשרון הניווט שלו, לשוט לעבר טימור על מנת לדווח בהקדם על המרד, כדי שיוכלו ספינות בריטיות לרדוף אחר המתמרדים. הוא עשה את דרכו במרחבי האוקיינוס עד איי הודו המזרחית, ללא אמצעי ניווט ראויים וללא צידה מספקת. במסע רב סכנות זה, זכה בליי במוניטין שלו כימאי וכנווט מן השורה הראשונה.
עד היום אין זה ברור מה הביא את הצוות להתמרד כנגדו; יש הטוענים כי היה זה פיקודו הקפדן של בליי, איש המשמעת הקשה, ויש הטוענים כי אנשי הצוות לא היו מוכנים לשאת בקשיים שאיפיינו מסע ימי ארוך באותה התקופה, בהיותם חסרי-הנסיון במסעות ימיים ארוכים וקשים, ובמיוחד לאחר שהתנסו בחיים הנעימים שהציעה טהיטי.
לאחר שובו לבריטניה, נתבקש בליי בשנת 1791 לצאת שוב אל האוקיינוס השקט כדי לייבא שתילים של עץ פרי הלחם. המסע הסתיים בהצלחה ועד היום פרי עץ הלחם הוא מאכל פופולרי באיי הודו המערבית. שנה אחרי כן, פרסם את ספרו "מסע בים הדרומי". במסגרת המסע ליקט בליי מפירות עץ האקי (Ackee) והציגם בשובו מהמסע לפני החברה המלכותית. השם המדעי של הפרי Blighia sapida ניתן לכבודו של בליי.
אוסטרליה
בשנים 1805 – 1808 מונה בליי למשרת המושל של המושבה הבריטית בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה. במסגרת תפקידו נדרש בליי להשליט סדר ולהתעמת עם כוחות הצבא שבמקום. בליי הסתכסך עם אנשי הצבא, ומפקד הצבא ציווה להדיח אותו ב-1808 במסגרת אירועי מרד הרום. בליי סירב לעזוב לפני שיוחלף כחוק. בעקבות התלונות של אנשי הצבא כנגד בליי ושל בליי כנגד אנשי הצבא, ולאור כשלונו של בליי להשליט סדר במושבה, החליט משרד המושבות שלא למנות עוד קצינים ימיים כמושלי המושבה, אלא להחליף לגמרי את הכוח הצבאי ששהה בה. במסגרת השינוי הושב בליי פורמלית לתפקידו ל-24 שעות, ב-1810, והוחלף מייד לאחר מכן על ידי לוכלן מקגוואייר, מי שיהיה המושל האוטוקרטי האחרון של המושבה.
שנותיו האחרונות
עם שובו של בליי לבריטניה, הוא קודם בדרגות עד לדרגת סגן אדמירל, אך לא זכה במינויים משמעותיים למסעות ימיים נוספים ובשארית הקריירה שלו עסק בעיקר במשימות ימיות סביב בריטניה.
בליי קבור בלונדון, בחצר כנסייה המצוייה על הגדה הדרומית של נהר התמזה. ליד קברו נטוע עץ הלחם.
קישורים חיצוניים
