ויליאם ברנן
ויליאם ג'וזף ברנן הבן (באנגלית: William Joseph Brennan, Jr; 25 באפריל 1906 - 24 ביולי 1997) היה שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. היה ידוע בדעותיו הליברליות, שכללו התנגדות לעונש מוות ותמיכה בזכות להפלות.
ביוגרפיה
ברנן היה אחד משמונה ילדים של משפחה של מהגרים אירים לארצות הברית. הוא נולד וגדל בניוארק שבניו ג'רזי, ולמד באוניברסיטת פנסילבניה ובבית הספר הרווארד למשפטים. הוא שירת בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.
ב-1951, ברנן מונה לבית המשפט העליון של מדינת ניו ג'רזי. ב-1956, הנשיא אייזנהאואר מינה אותו לבית המשפט העליון במינוי פגרה מהיר, בין השאר בגלל רצונו לחזק את מעמדו בקרב אירים, קתולים, ודמוקרטים שמרניים. הוא ירש את מקומו של שופט העליון שרמן מינטון, שמונה על ידי הנשיא הארי טרומן ופרש ב-1956. ברנן שירת בבית המשפט העליון עד 1990, אז הוחלף על ידי דייוויד סוטר, שהשתייך גם הוא לצד הליברלי בבית המשפט.
בבית המשפט בראשות ארל וורן ברנן התבלט כמנהיג, והוביל פסיקות ליברליות בנושאים כגון חופש הביטוי (בפס"ד ניו יורק טיימס נ' סליבן), וחלוקה מחדש של מחוזות בחירה (בייקר נ' קאר).
ב-1993 העניק לו הנשיא ביל קלינטון את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של וילאם ברנן באתר מדליית החירות הנשיאותית.
