ויליאם הארנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויליאם הארנט
אחרי הצייד, 1884
אחרי הצייד, 1884

ויליאם מייקל הארנטאנגלית: William Michael Harnett‏; 10 באוגוסט 1848 - 29 באוקטובר 1892) היה צייר אירי-אמריקאי, שנודע בזכות טבע הדומם של חפצים רגילים.

ראשית חייו

הארנט נולד בקלונאקילטי שבמחוז קורק, אירלנד בתקופת הרעב הגדול. זמן קצר לאחר לידתו משפחתו היגרה לאמריקה והתיישבה בפילדלפיה. בהיותו אזרח ארצות הברית בשנת 1868 התפרנס כצעיר על ידי חריטה תוך שהוא לוקח שיעורי לילה באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה ובהמשך, בניו יורק באקדמיה לעיצוב. ציור השמן הידוע הראשון שלו, טבע דומם, מתוארך לשנת 1874.[1]

יצירה

סגנון ציור טרומפ-לויל שהשתמש בו הארנט היה ייחודי והיווה השראה לחיקויים רבים, אבל כבר מספר ציירים הולנדים מהמאה ה -17 התמחו בציור טבע דומם בעל דיוק רב. רפאל פיל, שעבד בפילדלפיה בתחילת המאה ה -19, היה חלוץ בסגנון זה באמריקה. מה שמייחד את עבודתו של הארנט, מלבד מיומנותו הגבוהה, הוא העניין שלו לתאר חפצים שבדרך כלל לא הפכו לנושאי ציור.[2]

הארנט צייר כלי נגינה, אך צייר גם את "פרסת הזהב הלא שגרתית" (1886), פרסת חלודה אחת שהוצגה ממוסמרת על לוח. הוא צייר ערימה סתמית של ספרי יד שנייה שהונחו על גבי ארגז (1878), כמו גם כלי נשק ואפילו מטבעות נייר. עבודותיו נמכרו היטב, אך סביר יותר שהן נמצאו תלויות בטברנה או במשרד עסקים מאשר במוזיאון, מכיוון שהן לא תואמות את התפיסה של אמנות גבוהה.

הארנט בילה את השנים 18801886 באירופה, שהה במינכן משנת 1881 ועד תחילת 1885. הציורים הידועים ביותר של הארנט, ארבע הגרסאות של After The Hunt, צוירו בין השנים 1883 - 1885. כל אחד מהם הוא קומפוזיציה מרשימה של ציוד צייד ובעלי חיים מתים, התלויים על דלת מעוטרת וחור המנעול מצד שמאל.

בסך הכל, עבודתו של הארנט ניתנת להשוואה לזו של ג'ון פטו הצעיר ממנו. שני האמנים הכירו זה את זה, וניתן לערוך השוואה בין שני ציורים המציגים כינורות. "המוזיקה וההצלחה" של הארנט מ־1888 מציג את הכינור תלוי זקוף על דלת עם צירים מעוטרים ומאחוריה קטע נייר מעט קרוע. האלמנטים מסודרים בצורה יציבה ומכוונת. ציורו של ג'ון פטו משנת 1890 מציג את הכינור תלוי בשיפוע, אבל סדוק ובלוי, עם מיתר אחד קרוע. התווים קרועים בקצוות, וממוקמים באקראי מאחורי הכלי. הצירים פחות מעוטרים ואחד מהם שבור. חפציו של הארנט מראים סימני שימוש אך נשמרים היטב, בעוד שהחפצים הצנועים יותר של פטו כמעט התבלו. בסגנון דומה צייר גם ג'ון הברל.

שנים מאוחרות ומוות

מחלת שיגרון פגעה בהארנט בשנותיו האחרונות והפחית את מספר ציוריו אך לא את איכותם.

הוא נפטר בעיר ניו יורק בשנת 1892.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויליאם הארנט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Frankenstein, Alfred. The Reality of Appearance: The Trompe l'Oeil Tradition in American Painting. Greenwich, Connecticut: New York Graphic Society Ltd, 1970 p. 56
  2. ^ Frankenstein, Alfred. After the Hunt: William Harnett and other American Still Life Painters 1870–1900. Berkeley: University of California Press, 1953.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0