ויל דוראנט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ויל דיוראנט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויל דוראנט
קובץ:Will Durant (1).jpg
עטיפת הספר "לקחים מההיסטוריה"

ויליאם ג'יימס (ויל) דוראנטאנגלית: William James (Will) Durant‏; 5 בנובמבר 18857 בנובמבר 1981) היה סופר והיסטוריון אמריקאי, הידוע בשל ספריו שעסקו בקירוב נושאים היסטוריים ופילוסופיים לקהל הרחב, ובהם בולטת הסדרה "תולדות התרבות", אותה כתב בשיתוף פעולה עם אשתו אריאל. ספריו תורגמו לשפות רבות, ביניהן עברית. על השגיו הספרותיים זכה בפרס פוליצר לספרות ב-1967 וכן במדליית החירות הנשיאותית ב-1977.

חייו ועבודתו

דוראנט נולד בשנת 1885 בנורת' אדמס, מסצ'וסטס, להורים ממוצא צרפתי קנדי שהיגרו לארצות הברית מקוויבק. הוא קיבל חינוך קתולי ולאחר מכן למד בסט. פיטר'ס קולג' בניו ג'רזי. ב-1905 היה לסוציאליסט. בשנת 1907 סיים את חוק לימודיו, ועבד כעיתונאי עבור "ניו יורק איבנינג ג'ורנל". במקביל עבד כספרן באוניברסיטה, ולימד לטינית, צרפתית ואנגלית באוניברסיטת סטון הול בניו ג'רזי.

ב-1911 הצטרף ל"בית הספר המודרני של פרר", ניסיון בחינוך אנרכיסטי, שם היה למורה ולמנהל. בשנים אלו אף סייר באירופה במימון אלדן פרימן, תומך בעל אמצעים במטרות בית הספר. בעת היותו מורה, הכיר תלמידה שהייתה צעירה ממנו ב-13 שנים, מהגרת מאוקראינה בשם חיה קאופמן. הוא נישא לה והיא קיבלה את השם "אריאל דוראנט". אריאל דוראנט הייתה בת 15 כשהשניים נישאו, אך הנישואים החזיקו מעמד עשרות שנים, עד למותו של דוראנט. לזוג נולדה בת בשם אתל, והם אמצו בן בשם לואיס. אריאל דוראנט הייתה לעזר כנגדו של דוראנט, והייתה שותפה בכתיבת עבודתו העיקרית "תולדות התרבות", אם כי רק מצאת הכרך השביעי הופיע שמה לצד שמו של דוראנט כמחבר על כריכת הספר.

ב-1913 התפטר דוראנט מעבודתו כמורה, ועל מנת להתפרנס החל מרצה בנושאים שונים בכנסייה הפרסבטריאנית המקומית. רשימות מהרצאות אלו שמשו לאחר מכן כבסיס לספריו על "תולדות התרבות". פרימן המשיך לתמוך בו, בעת שעבד על דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת קולומביה. בתקופה זו פרסם את ספרו הראשון "פילוסופיה והבעיה החברתית" (Philosophy and the Social Problem), בו הביע את הרעיון כי הפילוסופיה לא התפתחה, בשל כך שהתעלמה מהבעיות האמיתיות של החברה. הוא קיבל את הדוקטורט ב-1917 ועבד זמן מה כמרצה באוניברסיטת קולומביה.

ספרו "סיפורה של הפילוסופיה" (The Story of Philosophy) (בעברית נקרא הספר "גדולי ההוגים") יצא לאור בתחילה כסדרה של חוברות קטנות שיועדו לפועלים. החוברות זכו לפופולריות כה רבה, עד שנכרכו לספר בשנת 1926 בהוצאת סיימון אנד שוסטר, והפכו לרב מכר. הספר כלל כתריסר ביוגרפיות של הוגים מערביים מסוקרטס ועד ג'ון דיואי (שאף פרסם על הספר ביקורת חיובית). הביוגרפיות, המתובלות בהומור שנון, כללו הן תיאור חי של מעשיהם ותקופתם של ההוגים, והן התייחסות בשפה ברורה ושווה לכל נפש להגותם. בהקדמות שפרסם למהדורות השונות של הספר, הביע דוראנט את דעתו, כי ההסתגרות של הפילוסופים בד' אמותיהם, והשימוש שלהם בשפה מסובכת ומפותלת (אותה כינה "מונחיהם הברבריים") הוא תופעה מזיקה, וכי יש לקרב את הפילוסופיה אל האדם הפשוט. הספר הביא לעניין רב ומחודש בפילוסופיה בארצות הברית בתקופה בה נכתב, ולהוצאתן של מהדורות חדשות לכתבי הפילוסופים המוזכרים בו כאפלטון, שפינוזה, וולטייר, שופנהאואר וניטשה.

הצלחת הספר העניקה לדוראנט רווחה כלכלית ואיפשרה לו לצאת למסעות מסביב לעולם, ולהקדיש עצמו לכתיבה. הוא בילה ארבעה עשורים בכתיבת "תולדות התרבות", שיצא בתקופה זו באחד עשר כרכים שפורסמו בהדרגה אחת לכמה שנים. גם בסדרה זו, שהביאה לו הכרה ותהילה, יצא מנקודת הנחה שיש לקרב נושאים מקצועיים בהיסטוריה אל האדם הפשוט, תוך הימנעות מ"התמחות" בנושאים צרים, ותקיפת מה שכינה "כת המומחים". בני הזוג דוראנט, שעבדו בצוותא על הכתיבה, ניסו לכתוב "ביוגרפיה" של הציוויליזציה המערבית, שתכלול לא רק מלחמות ופוליטיקה, אלא גם התייחסות לתרבות, לאמנות, לפילוסופיה, לדת, ולעליית התקשורת ההמונית. חלק ניכר מהספרים מוקדש לתיאור תנאי החיים היום יומיים בתקופה אותה סוקרים הספרים, המשתרעת על פני אלפיים וחמש מאות שנות תרבות מערבית. הסדרה נחשבת לסדרת הספרים ההיסטורית הפופולרית המצליחה ביותר. בשנת 1967 זכה הכרך העשירי של הסדרה "רוסו והמהפכה" שפורסם תחת שמם של אריאל וויל דוראנט ככותבים במשותף, בפרס פוליצר לספרות. בשנת 1977 העניק נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד לבני הזוג דוראנט את מדליית החירות הנשיאותית על כתיבת סדרת הספרים. הסדרה, שפרסומה החל בשנת 1935 בכרך הראשון "מורשתנו המזרחית", הסתיימה בשנת 1975 בכרך "עידן נפוליאון". עם מותם הותירו אחריהם בני הזוג דוראנט רשימות לכרכים נוספים, הסוקרים את ההיסטוריה עד שנת 1945. שני ספרים נוספים של דוראנט העוסקים בהיסטוריה ובפילוסופיה פורסמו לאחר מותו.

דוראנט היה פעיל בתנועה האמריקנית לזכויות האדם. בשנת 1940 פרסם מניפסט לו קרא "הצהרת התלות ההדדית" (Declaration of Interdependence), העוסק ביחסי הגזעים בארצות הברית, והקדים בכעשור את פסק הדין בעניין בראון נ. מועצת החינוך, שהיה התמריץ לתנועת זכויות האדם. ההצהרה זכתה לתשומת לב רבה, ואף אוזכרה בדיוני הקונגרס.

בשנת 1981 הדרדר מצבו הבריאותי של דוראנט, והוא אושפז בבית החולים. אריאל, שנותרה לבדה בבית, איבדה את טעם החיים והפסיקה לאכול. השניים מתו בהפרש של שבועיים זה מזה באוקטובר ובנובמבר 1981. אריאל מתה ראשונה, ועל אף שנעשו מאמצים למנוע את הידיעה מדוראנט, הוא שמע עליה בחדשות, ומת בסמוך לאחר מכן. השניים נטמנו זה לצד זה בבית הקברות ווסטווד וילג' ממוריאל בלוס אנג'לס.

מספריו בעברית

  • ויל דוראנט, גדולי ההוגים: חייהם ודעותיהם, תרגם ש"י אהרוני, הוצאת אחיאסף 1955 (יצא במספר מהדורות עד 1972).
  • ויליאם ג'יימס דוראנט, פילוסופיה בדרכי נועם, תרגם ישראל אלדד, הוצאת המתמיד 1956.
  • ויל דוראנט, תולדות התרבות, הוצאת מ. ניומן, 1964 - 1969.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויל דוראנט בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0