וינסנט קולייר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
וינסנט קולייר (באנגלית: Vincent Colyer; 30 בספטמבר 1824 - 12 ביולי 1888) היה אמן אמריקאי, שנודע מתמונותיו של המערב. הוא עבד עם קבוצות נדבניות ונוצריות הוא וגם עם ממשלת ארצות הברית כדי לנסות לעזור לעבדים המשוחררים ולאינדיאנים.
ראשית חייו
קולייר נולד בבלומינגדייל, ניו יורק ב־30 בספטמבר 1824, וגדל במשפחת קוואקרים.[1] אמונתו הייתה מרכז חייו והשראה לפעילותו.
הוא למד אמנות במשך ארבע שנים בניו יורק אצל ג'ון סמית', ולאחר מכן היה סטודנט באקדמיה הלאומית. [2] הוא הפך לחבר באקדמיה הלאומית לעיצוב בשנת 1851. מאז ועד מלחמת האזרחים צייר בניו יורק.[3]
מלחמת אזרחים
במהלך המלחמה ייסד קולייר ושירת עמותה נוצרית שהגישה סיוע חומרי ורוחני לנזקקים. זאת כאחראי על עזרה לנזקקים בניו ברן שבצפון קרוליינה בפיקודו של הגנרל אמברוז ברנסייד. הוא כתב את דוח הפעילות לצבא ארצות הברית בצפון קרוליינה, באביב 1862, לאחר קרב ניוברן (1864). לאחר החלטת הממשלה בשנת 1863 לאפשר לחיילים אפרו-אמריקאים להילחם, קולייר החל לגייס ולהכשיר את הגברים עבור כוחות האיחוד. הוא כיהן גם בנציבות האינדיאנית.
קולייר סייר במערב ארצות הברית בשנים 1868–1871. הוא ייצג את "ידידי האינדיאנים", ארגון קוואקרים שעסק בטיפול הומניטרי בתושבים הילידים בשמורות הממשלתיות. הוא אמנם לא צייר דיוקנאות של אינדיאנים, אך הרישומים שלו מתעדים כמה מהמבצרים הישנים ביותר בשטחי האינדיאנים ובדרום מערב.[4]
קולייר דגל בהקמת שמורות עבור שבטי האפאצ'י, ושבטים שכנים בניו מקסיקו ובאריזונה לשיפור תנאי חייהם. מאמץ זה זיכה אותו בהתנגדות עזה מצד חברות כרייה של הלבנים, והאינטרסים של מגדלי הבקר והחקלאים הלבנים. ניסיונו הסתיימה בכישלון.
עבודתו ההומניטארית נמשכה בשנת 1869, כאשר סקר את התנאים בקרב הילידים באלסקה שנרכשה באותם ימים.[5] דו"ח שלו משנת 1869 חשוב בגלל היסודיות שלו, ובעיקר עקב השפעתו במשך יותר מעשור על הממשל בעניין נושא הילידים באלסקה.
קולייר המליץ לממשלה הפדרלית לממן בתי ספר לילידים באלסקה וכן להעניק טיפול רפואי, הצעה שאושרה על ידי הממונה על ענייני האינדיאנים, אך נדחתה על ידי הקונגרס. במקום זאת, אבל עקב מאמציו של קולייר,[3] אישר הקונגרס כסף לחינוך, שיוצא באמצעות לשכת החינוך של משרד הפנים. לשכת החינוך עודדה עצמאות ויוזמה עצמית, ונטתה לכבד יותר את תרבויות הילידים.
סיפוח קולומביה הבריטית לארצות הברית
נעשו יוזמות לספח את קולומביה הבריטית לארה״ב: הבקשה הראשונה בשנת 1867, הופנתה למלכה ויקטוריה, בדרישה ממשלת בריטניה לקחת על עצמה את חובות המושבה או לאפשר לה להצטרף לארצות הברית. בשנת 1869 הופנתה בקשה שנייה לנשיא יוליסס ס. גרנט, בהצעה לנהל משא ומתן על סיפוח אמריקני של השטח מבריטניה. הוא נמסר לגרנט על ידי וינסנט קולייר, נציב האינדיאנים באלסקה, ב־29 בדצמבר 1869. שתי העצומות נחתמו על ידי חלק קטן בלבד מאוכלוסיית המושבה, ובסופו של דבר קולומביה הבריטית התקבלה כפרובינציה קנדית בשנת 1871.
באלסקה בשנת 1869 הוא צייר בצבעי מים, רבים מציוריו שילבו תופעות של מזג האוויר. באותה שנה הוא צייר 15 תמונות של אורגון וטריטוריית וושינגטון. כשחזר קולייר מזרחה והקים את הסטודיו שלו בקונטיקט, הוא הפיק מספר קטן של ציורי שמן של סצנות מהמערב בשנים 1872–1875. הם הוצגו באותה תקופה, כולל בתערוכת המאה בשנת 1876.
חיים מאוחרים
בשנות ה -60 של המאה ה -19, קולייר עשה מסע בספינה לאורך חוף קונטיקט עד לניו הייבן, וחיפש מקום טוב לבנות את ביתו ואת הסטודיו שלו. הוא אהב את מה שראה באחד האיים וקנה שם 160 דונם. מאוחר יותר נתן קולייר לאי את השם- Contentment Island, שזה עדיין שמו. האמן לקח חלק פעיל בעניינים אזרחיים ושימש בכהונה בבית הנבחרים.
הוא עבר לדאריאן, קונטיקט בתחילת שנות ה -70 והקים סטודיו על שמו של חברו הקרוב ג'ון קנסט.
ב־31 באוקטובר 1872 טבעה אשתו של קולייר, מרי לידיה, בלונג איילנד סאונד, היא חלתה ונפטרה ב־14 בדצמבר 1872.
וינסנט קולייר נפטר באי קונטנטמנט ב -12 ביולי 1888.[6]
הערכה
״וינסנט קולייר הוא אמן מוכר שצייר נופים אמריקאיים ... רישומי צבעי המים הקטנים והציוריים שלו של מבצרים במערב, יישובים ראשונים וכפרים אינדיאניים, מניו מקסיקו ועד אלסקה. הם תיעוד חזותי חשוב של התקופה. יותר ממאתיים ציורים כאלה, שבוצעו בעיקר בין השנים 1868 ו- 1872 בעת עבודתו כנציב אינדיאנים מיוחד, ונמצאים באוספים מוסדיים גדולים."[3]
ספריית ביינק באוניברסיטת ייל מחזיקה ב -50 מציוריו שצייר בשנת 1869. "במהלך מסעותיו בדרום-מערב ארה״ב ובאלסקה, הוא צייר סצנות מדהימות של נופים, בעלי חיים ואנשים שנתקל בהם."
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The National Cyclopaedia of American Biography: Being the History of the United States as Illustrated in the Lives of the Founders, Builders, and Defenders of the Republic, and of the Men and Women who are Doing the Work and Moulding the Thought of the Present Time, J. T. White Company, 1897. (באנגלית)
- ^ "Vincent Colyer"
- ^ 3.0 3.1 3.2 Vincent Colyer
- ^ Watercolors of the American West: Selections from the Gilcrease Museum Permanent Collection; selected wall text, including selected biographies of artists in the exhibition, www.tfaoi.com
- ^ Races of a Questionable Ethnical Type, www.alaskool.org
- ^ "New York's Gog and Magog". The Philadelphia Inquirer. 1888-07-13. p. 8. נבדק ב-2021-06-03.
