ויקטור בורה
.JPG) |
ויקטור בורה (בצרפתית: Victor Bourret; 22 בספטמבר 1877 – 5 באוגוסט 1949)[1] היה גנרל צרפתי במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
בורה נולד ב-22 בספטמבר 1877 בבסטיה שבקורסיקה, והיה בנו של ז'נדרם.[2] הוא התגייס לצבא הצרפתי בשנת 1895 והשתתף ב-École Nationale des Sous-Officiers d'Active ב-Saint-Maixent-l'École בשנת 1900 וב-École Militaire בשנת 1913. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין במטות השונים.
בין המלחמות מילא תפקידים שונים ביחידות חיל הרגלים או במשרד המלחמה, שם היה ראש הקבינט הצבאי של אדואר דאלאדיה שלוש פעמים בין פברואר 1932 ליולי 1937.[1] לפי הערכת הבריטים כ"גנרל פוליטי ... שאין לו שום ערך", נטען כי הוא יצר מסך שהגביל את הקשר בין השר לקצינים הצבאיים שבפיקודו.[3] בתקופה זו הועלה לדרגת ז'נרל דה בריגדה בשנת 1932, ז'נרל דה דיוויזיה בשנת 1935, ז'נרל דה קורפוס בשנת 1936 וז'נרל ד'ארמה בשנת 1939.
מלחמת העולם השנייה ואחריתו
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה קיבל בורה פיקוד על הארמייה החמישית, שהוצבה באלזס. פקודיהם שהיו מבקרי בורה בתקופתו במשרד צמח להעריץ אותו כמפקד.[3] בין הקצינים בפיקודו היה קולונל שארל דה גול שפיקד על חמשת גדודי הטנקים המפוזרים של הצבא.
במהלך קרב צרפת, ב-17 ביוני 1940, הוא הוחלף כמפקד הארמייה החמישית על ידי צ'ארלס-מארי קונדה והוצב בפיקוד על המילואים. עם הנסיגה של הצבא הוא נסוג לפורט דה ז'ירנקור, חלק מביצורי Séré de Rivières המיושנים.[4] הוא נפל בשבי ב-25 ביוני 1940 בז'רארדמר ובילה חמש שנים בשבי במצודת קוניגשטיין בסקסוניה. הוא שוחרר ב-9 במאי 1945 וחזר לצרפת 3 ימים אחר כך.
לאחר המלחמה כתב מונוגרפיה על נפילת צרפת תחת הכותרת "הטרגדיה של הצבא הצרפתי".[5] הוא נפטר ב-5 באוגוסט 1949 בסרנס-פוללטורט.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Ammentorp, Steen. "Bourret, Victor". generals.dk (באנגלית).
- ^ May, Ernest R. (2000). Strange Victory: Hitler's conquest of France. London: I.B. Tauris. p. 131. ISBN 9781850433293.
- ^ 3.0 3.1 Alexander, Martin S. (2002). The Republic in Danger: General Maurice Gamelin and the politics of French defence, 1933-1940. Cambridge University Press. pp. 97–98. ISBN 9780521524292.
- ^ "La Retraite du 14 et 15 Juin 1940". Ardenistoir (בצרפתית).
- ^ Bourret, Victor (1947). La tragédie de l'armée française, mai–juin 1940. Paris: Table Ronde.
