וירלאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וירלאי היא צורת חריזה צרפתית, ששימשה לעיתים קרובות בשירה ובמוזיקה. זו היא אחת משלוש הצורות הקבועות (השתיים האחרות הן הבלדה והרונדו), והייתה אחת מתבניות החריזה הנפוצות ביותר שהיו לקטעים מוזיקליים באירופה, מסוף המאה ה-13 עד המאה ה-15.

הווירלאי דומה לרונדו. לכל בית שיר יש שתי שורות מתחרזות, והחרוז המסיים מתחרז עם השורה הראשונה של הבית הבא. המבנה המוזיקלי הכולל הוא כמעט תמיד א-ב-ב-א, כשבקטע הראשון ובקטע האחרון מופיעות אותן מילים; זו אותה צורה כמו הבאלאטה האיטלקית. הבית הראשון מכונה אסטריבילו ( estribillo), השניים הבאים מכונים מודאנצס (mudanzas) והרביעי מכונה וואלטה (vuelta).

אחד ממלחיני הווירלאי המפורסמים ביותר הוא גיום דה מאשו (1300 - 1377), שכתב גם בתי שיר משלו; 33 יצירות נפרדות פרי עטו שרדו עד ימינו. מלחיני וירלאי אחרים הם ז'האנו דה ל'אסקרואל (Jehannot de l'Escurel), מן המוקדמים ביותר (נולד ב-1304), וגיום דופאי (1400 בקירוב - 1474), מן האחרונים שבמלחיני הווירלאי.

באמצע המאה ה-15, חלה התרחקות ברורה בין צורת השיר למוזיקה, ונכתבו דוגמאות רבות של צורה זו (כמו גם הבלדה והרונדו), שלא נועדו למוזיקה מלכתחילה, או שהמוזיקה שנכתבה להן לא שרדה.

דוגמה עברית

היה היו זמנים
שלוש, ארבע שנים
אחורה, כך אחשוב,
היו לי אז שכנים,
טובים, נאמנים,
מעבר לרחוב.
היו להם בנים,
שרים ומנגנים,
נעים היה וטוב.
אך בסגריר רטוב
באו גובי החוב
אל בית המשפחה.
כמו שקורה לרוב,
עזבו את הרחוב
וכל זכרם נמחה.
אך אני מקווה עוד לטוב,
אולי ישולם זה החוב
וישובו אלי בשמחה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וירלאי בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0