זאב טיומקין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית. אחיו של הרופא הציוני-הרוויזיוניסט זינובי יונוביץ' טיומקין ודודו של המלחין דימיטרי טיומקין.
ביוגרפיה
טיומקין נולד ביליזבתגרד שבאוקראינה והיה בין מייסדי אגודת "חובבי ציון" בסנקט פטרבורג[1]. בו' בכסלו תרנ"א (1890) הגיע לארץ ישראל, כדי לעמוד בראש הלשכה להנהלת העבודה המעשית של "חברת התמיכה" של "חובבי ציון" שנפתחה ביפו[2] ולסייע ברכישת קרקעות[3].
מאוחר יותר חזר טיומקין לרוסיה וכיהן כרב מטעם ביליזבתגרד[4]. הוא נמנה עם ראשוני התומכים בהרצל, והשתתף בקונגרסים ציוניים מטעם יהדות אוקראינה, החל מהקונגרס הציוני הראשון. בקונגרס התשיעי נמנה בין 24 הצירים הוותיקים שהשתתפו בכל תשעת הקונגרסים הראשונים[5]. במלחמת העולם הראשונה סיפק סיוע לפליטים בדרום רוסיה.
טיומקין נמלט מן המהפכה הבולשביקית לברלין, ובשנת 1920 התיישב בפריז והצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1921 השתתף כנציג אוקראינה בוועד המשלחות היהודיות[6].
לקריאה נוספת
- זכרונות ארץ ישראל - כרך ב': פרק ס"ד, ימי טיומקין בארץ, משה סמילנסקי, 1890-1891
קישורים חיצוניים
- ארכיונו האישי של זאב טיומקין, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים, סימול החטיבה: A157
- זאב טמקין איננו!, דואר היום, 26 בדצמבר 1927
- דוד סמילנסקי, זאב בן יונה טיומקין, דואר היום, 25 במרץ 1932
הערות שוליים
- ^ חדשות בישראל, הצבי, 11 בדצמבר 1891
- ^ בארץ הקדושה, המגיד, 11 בדצמבר 1890
- ^ מכתב מיפו, הצפירה, 23 ביוני 1911
- ^ מתנה לרב עדה, הזמן, 12 באוקטובר 1910
- ^ בת קול מהכנסיה, הצבי, 17 בינואר 1910
- ^ פתיחת הישיבה המלאה של ועד המשלחות היהודיות, דואר היום, 24 בינואר 1921
