ולדימיר סחרוב
 | |
| ולדימיר זכארוב | |
| לידה |
20 במאי 1853 מחוז מוסקבה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
1920 (בגיל 66 בערך) בילוהירסק, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1869–1917 (כ־48 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הפרשים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-4 מפקד הקורפוס הסיבירי ה-1 מפקד הקורפוס ה-17 מפקד הקורפוס ה-7 מפקד הקורפוס ה-11 מפקד הארמייה ה-11 מפקד ארמיית הדנובה מפקד החזית הרומנית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) מרד הבוקסרים מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם הראשונה | |
ולדימיר ויקטורוביץ' זכארוב (ברוסית: Влади́мир Ви́кторович Са́харов; 20 במאי 1853–1920) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על כוחות גדולים במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
זכארוב נולד ב-20 במאי 1853 כבן למשפחת אצולה. ב-1869 הוא סיים קורס צוערים במוסקבה ולאחר מכן התגייס לצבא האימפריה הרוסית. הוא סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי פבלובסק (אנ') ב-1871 והועלה לדרגת פודפורצ'יק. הוא הוצב במשמר הקיסרי וב-30 באוגוסט 1876 הועלה לדרגת פורוצ'יק. ב-1878 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית ניקולייב, הועבר לחיל הפרשים והוצב במטה הכללי. בין השנים 1877–1878 הוא לחם במלחמה העות'מאנית-רוסית ולאחר מכן הוצב במטה הדיוויזיה ה-16. ב-1879 הוא מונה למורה בבית הספר הצבאי בריגה. ב-1880 הוא הועבר לבית הספר הצבאי קונסטנטינובסקי. ב-1881 הוא הועלה לדרגת פודפולקובניק. ב-1882 הוא הוצב במחלקת החינוך של חיל הפרשים וב-1884 הועלה לדרגת פולקובניק וב-1886 מונה לראש בית הספר לפרשים של יליסבטגרד. ב-6 בינואר 1891 הוא מונה לראש מטה דיוויזיית הפרשים ה-14 וב-18 במרץ של אותה שנה מונה למפקד מצודת קרונשטאדט. ב-24 במאי 1893 הוא מונה למפקד גדוד הדרגונים ה-38 ולדימיר. ב-12 בנובמבר 1897 הוא הועלה לדרגת גנרל-מיור ומונה לראש המטה הקורפוס ה-5. ב-30 ביוני 1899 הוא מונה לראש מטה הקורפוס הנפרד של משמר הגבול.
ב-1900 נשלח זכארוב לסין והשתתף בדיכוי מרד הבוקסרים. בין 30 ביוני ל-4 בספטמבר של אותה שנה הוא שימש כמפקד הכוחות הרוסיים בצפון מנצ'וריה. ב-31 בינואר 1901 הוא הועלה לדרגת לוטננט גנרל. ב-16 בפברואר הוא מונהלמפקד כוחות הגבול במחוז זמור וב-7 במאי הועבר לפקד על דיוויזיית הפרשים ה-4. ב-29 בנובמבר 1903 קודם לפקד על הקורפוס הסיבירי ה-1. ב-5 באפריל 1904 הוא צורף למטה ארמיית מנצ'וריה הראשונה ולחם עמה במלחמת רוסיה-יפן. ב-24 בספטמבר 1905 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-17 ונותר במזרח הרחוק. ב-21 באפריל 1906 הוא הוצב בסטאבקה. ב-11 באוקטובר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הקורפוס ה-7 וב-3 באפריל 1908 הועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. ב-4 בנובמבר 1911 הוא נעשה לחברה בוועדת אלכסנדר לענייני פצועים. במקביל, ב-13 בדצמבר 1913 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-11.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, נכלל הקורפוס של זכארוב במסגרת הארמייה השלישית של ניקולאי רוזקי ולחם עמה בקרב גליציה. ב-22 באוגוסט 1915 הוא מונה למושל הצבאי של אורנבורג במשך 14 יום. בכל אותם ימים הוא לא דרך מעולם באורנבורג והמשיך לפקד על הקורפוס שלו בחזית. ב-25 באוקטובר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על הארמייה ה-11. הארמייה שלו לחמה במתקפת ברוסילוב כחלק מהחזית הדרום-מערבית. ב-19 באוקטובר 1916 הוא מונה למפקד ארמיית הדנובה שהוקמה כדי לסייע לצבא רומניה במערכה כנגד הגרמנים. בהמשך השנה הוקמה החזית הרומנית על בסיס ארמיית הדנובה ושרידי הצבא הרומני, וזכארוב מונה כמפקדה. ב-12 בדצמבר הוא מונה לעוזרו של פרדיננד הראשון, מלך רומניה.
לאחר מהפכת פברואר הוא סולק מהפיקוד על החזית הרומנית אולם נותר חבר בוועדת אלכסנדר לענייני פצועים. לאחר מהפכת אוקטובר ופרוץ מלחמת האזרחים הרוסית, סולק זכארוב מהצבא בידי הבולשביקים. הוא גר ברומניה ולאחר מכן עבר לחצי האי קרים. הוא ניסה להצטרף לצבא הלבן ובמהלך שנת 1920 נע בשיירה של שלושה קרונות במטרה לחבור אליו. אולם במהלך הדרך, הם הגיעו לבילוהירסק מתוך מחשבה שהעיר נמצאת בשליטת הצבא הלבן. בפועל, העיר נכבשה זמן קצר לפני כן בידי פרטיזנים מהצבא הירוק. הפרטיזנים פתחו בירי והרגו את זכארוב ועוד ארבעה אנשים נוספים. השאר אולצו להצטרף לצבא הירוק.
קישורים חיצוניים
- ולדימיר זכארוב (ברוסית)
