ולדימיר קאידוש
 | |
| ולדימיר קאידוש | |
| לידה |
21 בפברואר 1893 נמצ'יצה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביולי 1970 (בגיל 77) פרנשטאט פוד ראדהושטם, צ'כוסלובקיה  |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי צבא האימפריה הרוסית.svg){kind=small} צבא צ'כוסלובקיה |
| תקופת הפעילות | 1914–1939 (כ־25 שנים) |
| דרגה | בריגדיר גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
ולדימיר קאידוש (בצ'כית: Vladimír Kajdoš; 21 בפברואר 1893 - 8 ביולי 1970) היה בריגדיר גנרל בצבא צ'כוסלובקיה, אשר שימש כראש המטה הכללי של צ'כוסלובקיה במהלך משבר הסודטים. כמו כן, הוא שימש למשך תקופה קצרה כשר הרכבות וכן כשר הדואר והטלגרף של ממשלת צ'כוסלובקיה.
ביוגרפיה
קאידוש נולד ב-21 בפברואר 1893, בעיר נמצ'יצה שבמחוז משנה קרומייריז'. ב-1912 הוא החל ללמוד פילולוגיה קלאסית באוניברסיטת קארל בפראג. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הוא גויס לצבא האוסטרו-הונגרי, והחל ללמוד בבית הספר לקצינים בברנו. בספטמבר 1915 הוא נשלח לחזית המזרחית כמפקד כיתה. כעבור שבועיים בלבד של לחימה, הוא נפל בשבי הרוסי. ביולי 1916 הוא התגייס מרצונו לצבא האימפריה הרוסית, ופיקד על כיתה בחזית המקדונית. בינואר 1917 הוא התגייס ללגיונות הצ'כוסלובקיים. הוא שימש בתחילה כמפקד כיתה, ולאחר מכן נשלח לגייס מתנדבים צ'כוסלובקים נוספים מתוך מחנות השבויים. באוקטובר 1918 הוא מונה למפקד פלוגה.
קאידוש השתתף בקרבות של הלגיונרים כנגד הצבא האדום, וביוני 1920 חזר לצ'כוסלובקיה, שהכריזה בינתיים על עצמאות. צבא צ'כוסלובקי הוקם, וקאידוש התגייס אליו ועבר קורס קצינים בפראג. בספטמבר 1923 הוא החל לשרת במטה הכללי. ב-1924 הוא מונה לראש מטה הדיוויזיה ה-9. ביוני 1930 הוא מונה למפקד גדוד. במקביל, הוא מילא תפקידי מטה בכירים בחיל החימוש.
ב-23 בספטמבר 1938, לנוכח האיום המתגבר מצד גרמניה הנאצית, הכריז נשיא צ'כוסלובקיה אדווארד בנש על גיוס כללי. ראש המטה הכללי לודוביק קרייצ'י קודם לתפקיד גנרליסימו והמפקד העליון של הצבא הצ'כוסלובקי. קאידוש מונה במקומו לרמטכ"ל והיה אמור להוביל את הצבא הצ'כוסלובקי במלחמה הקרבה עם גרמניה. כעבור 11 ימים, נפטר המשבר בעקבות ועידת מינכן. קרייצ'י חזר לתפקיד הרמטכ"ל.
ב-4 באוקטובר 1938, מינה אותו יאן סירובי לשר הרכבות, ושר הדואר והטלגרף בממשלתו. בתפקידו הוא נאלץ לשקם את רשת הרכבות והדואר של צ'כוסלובקיה, ששובשו קשות בעקבות הנגיסות הטריטוריאליות של גרמניה, פולין, הונגריה וסלובקיה באדמתה של צ'כוסלובקיה. הוא המשיך לכהן בתפקידיו הצבאיים במקביל, ואף השתמש בחיילים כדי לתקן את הרכבות ורשתות הטלגרף. הוא סיים את תפקידו ב-1 בדצמבר 1938.
במרץ 1939 סופחה צ'כוסלובקיה לגרמניה ללא קרב, והפכה לפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה. בתחילה, קאידוש ניסה לשתף פעולה עם הגרמנים במטרה להקים כוח שישמור על ביטחון הפרוטקטורט. במקביל, הוא יצר קשרים עם המחתרת הצ'כית. בדצמבר 1939 הוא הפסיק את שיתוף הפעולה שלו עם הגרמנים, וחזר ללמוד פילולוגיה בפראג, ובמקביל שמר על קשרים עם המחתרת. הוא השתתף במרד מאי 1945, שבמהלכו סילקו תושבי העיר את השלטון הגרמני. הוא התגייס לצבא הצ'כוסלובקי החדש, אולם ב-1947 עזב אותו. הוא חי את שארית חייו בפרנשטאט פוד ראדהושטם, שם עבד בארכיון מקומי. הוא נפטר ב-8 ביולי 1970.
קישורים חיצוניים
- ולדימיר קאידוש באתר ממשלת צ'כיה
- ולדימיר קאידוש באתר valka
