ולטר הנגיד
ולטר הנגיד (לטינית: Galterius cancellarius; אנגלית: Walter the Chancellor) היה אדמיניסטרטור בכיר בנסיכות אנטיוכיה בראשית המאה ה-12. הוא כתב את החיבור "מלחמות אנטיוכיה" (לטינית: "Bella Antiochena") המכיל שני ספרים נפרדים. חיבור זה משמש כמקור ההיסטורי העיקרי לתקופת שנות העשרה של המאה ה-12 באזור צפון סוריה. בתקופה זו החלו להיווצר בריתות ויריבויות שונות בין הנסיכות שנוצרה בעקבות מסע הצלב הראשון ובין הנסיכויות המוסלמיות השכנות.
לא ידוע דבר על ולטר ממקורות נוספים מלבד חיבורו. ככל הנראה הוא היה ממוצא צרפתי או נורמני, מקרב האוכלוסייה שהרכיבה את נסיכות אנטיוכיה המוקדמת. לפי סגנון כתיבתו, השזור בפרפראזות על פסוקים תנ"כיים לצד אזכורים של כותבים קלאסיים כמו קיקרו, ניתן להניח כי היה בעל רקע קלריקלי משכיל. כמו כן, ולטר מסביר בראשית חיבורו שמטרת הכתיבה היא להראות את השגחת הקל על הנוצרים, ומכאן ראיה נוספת למוצאו הדתי האדוק. ולטר שימש בתפקיד הנגיד (Chancellor) של נסיכות אנטיוכיה, לכל הפחות בשנים 1114-1122. עם זאת, שמו לא מוזכר בחוזים רשמיים כלשהם של הנסיכות מהתקופה[1]. ידוע ששימש בתפקיד הנגיד לכל היותר עד לשנת 1127.
הספר הראשון של ולטר סוקר את האירועים בשנים 1114-1115, אז התגבשה ברית בין רוג'ר מסלרנו[2] שליט אנטיוכיה לבין השליטים המוסלמים השכנים אל-גאזי[3] וטוטגין[4] שליט דמשק כנגד בורסוק בן בורסוק[5]. הברית התפרקה לפני המערכה, שהתרחשה לבסוף ב-14 בספטמבר בקרב תל דנית, אז הביס הצבא הצלבני את המוסלמים.
הספר השני נכתב לאחר התבוסה הצלבנית של רוג'ר בשנת 1119. ולטר בוודאות נכח בקרב אגר סאנגויניס[6] ב-28 ביוני 1119, אז הובסו הכוחות של רוג'ר בידי אל-גאזי (בעל-בריתו לשעבר). ככל הנראה ולטר נלקח בשבי בקרב זה, והובל לחלב, שם עברו השבויים הנוצרים עינויים רבים. הוא שוחרר לאחר מספר חודשים, כנראה רק בראשית 1120. רק לאחר שחרורו החל לכתוב את הספר השני של "מלחמות אנטיוכיה". הספר השני עוקב אחר האירועים שהובילו לקרב וסוקר את תוצאות הקרב ואת אחריתו. ולטר מתאר אירועים שהתרחשו במחצית השנייה של שנת 1119, אף שהיה בשבי באותה תקופה. כך למשל, הוא מספר על ההכנות בעיר אנטיוכיה למקרה של מצור מוסלמי, וכן על הגעתו של בולדווין השני מלך ירושלים לנסיכות ועל התבוסה שהנחיל לאל-גאזי באוגוסט של אותה שנה. ניתן להניח כי ולטר כתב על האירועים בשבי ממקור ראשון, ואילו ביחס לאירועים שהתרחשו באותה תקופה מחוץ לחאלב הסתמך על עדויות שמיעה. הספר השני מסתיים במותו של אל-גאזי בשנת 1122.
חיבורו של ולטר שימש את וויליאם מצור בכתיבתו ההיסטורית במחצית השנייה של המאה ה-12. חיבורים אחרים בני התקופה, כמו מתיו מאדסה[7] או אלברט מאאכן, נכתבו ללא השפעה מכתביו של ולטר. הספר "מלחמות אנטיוכיה" הופיע בימי הביניים בסמיכות לחיבורים של פולקו משארטר ושל ריימונד מאגילר[8]. בשנת 1611 הספר נדפס לראשונה לאחר עריכה, והדפסות נוספות בשפת המקור התרחשו בשנים 1876, 1895 ו-1896. בשנת 1999 הספר תורגם לאנגלית ויצא לאור במהדורה מדעית מורחבת.
לקריאה נוספת
- Thomas S. Asbridge & Susan B. Edgington (translators), 1999. Walter the Chancellor's "The Antiochene Wars": A Translation and Commentary, (Ashgate) מסת"ב 1-84014-263-4
- Thomas S. Asbridge, The Creation of the Principality of Antioch, 1098-1130, The Boydell Press, Woodbridge, 2000, pg. 1-13, 47-91
- Thomas S. Asbridge, 'The significance and causes of the battle of the Field of Blood', in: Journal of Medieval History, Vol. 23, Issue 4, 1997
- Alex Mallett, 'The "Other" in the Crusading Period: Walter the Chancellor's Presentation of Najm al-Din Il-Ghazi', in: Al-Masaq: Islam and the Medieval Mediterranean, Vol. 22, Issue, 2010
הערות שוליים
