ולטר ויבר
 | |||||
| לידה |
11 בנובמבר 1887 וילהלמסורט, הקיסרות הגרמנית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
3 ביוני 1936 (בגיל 48) דרזדן, גרמניה הנאצית  | ||||
| השתייכות | |||||
| דרגה | גנרל-לויטננט | ||||
| תפקידים בשירות | |||||
| |||||
| עיטורים | |||||
| |||||
וַלְטֶר וִיבֶּר (גרמנית: Walther Wever) היה גנרל-לויטננט, ששירת כראש מטה הלופטוואפה הראשון של הורמאכט בין הקמת הזרוע האווירית למותו בהתרסקות מטוס בשנת 1936 מעל דרזדן, גרמניה הנאצית. היה מבין האחראים לגיוס מחדש של הצבא הגרמני מאז עליית הנאצים לשלטון והיה גם מהתומכים המוקדמים של שימוש בהפצצה אסטרטגית כאמצעי מלחמה. עם זאת, ויבר התנגד להפצצות מורליות שמיועדות לפגוע באוכלוסייה אזרחית ובכך לשתק אומה, כפי שהציג אותן הטקטיקן האיטלקי ג'וליו דואה.
ביוגרפיה
ולטר ויבר נולד ב-11 בנובמבר 1887 בוילהלמסורט (כיום פולין), בנו של ארנולד ויבר. לאחר שסיים את לימודי הגימנסיה בסטגליץ, למד בבית הספר לקצונה בשווידניצה משנת 1905 ואילך. בסוף שנת 1914, במהלך מלחמת העולם הראשונה, גויס ויבר לשירות בבריגדת חיל הרגלים ה-21 של צבא הקיסרות הגרמנית בחזית המזרחית של המלחמה נגד האימפריה הרוסית. משנת 1915 ואילך היו לו תפקידים ניהוליים זוטרים במטה הכללי ובאביב 1917 הוא הוצב במנהל המבצעים של המטה הצבאי העליון תחת הפיקוח פילדמרשל פאול פון הינדנבורג.
לאחר מלחמת העולם הראשונה הוא נשאר ברייכסווהר (צבא רפובליקת ויימאר) ושירת בסגל הכללי של קבוצת קומפקומדו ה-1 בברלין; לאחר מכן, באוקטובר 1921 הועלה למפקד הסגל הכללי של הדיוויזיה ה-7 במינכן. בין השנים 1924–1927 כיהן כראש הסגל של הדיוויזיה במינכן. בשנת 1932, לאחר קריירה ממושכת בחיל הרגלים, ויבר הפך לראש מחלקת הכשרת הצבא במשרד הביטחון, עת תקופת נשיאותו של הינדנבורג. החל מ-11 בספטמבר 1933 ואילך, הוא שימש כראש מחלקת ההכשרה של משרד התעופה. עם תחילת פקודת הגיוס במרץ 1935 שונה שם תפקידו לראש המטה הכללי של הלופטוואפה.
ב-3 ביוני 1936, ויבר טס לדרזדן לקרוא מאמר באוניברסיטת המלחמה האווירית. בעודו שם קיבל הודעה על מותו של גיבור מלחמה גרמני והוא שב מיד לברלין. מטוסו התרסק בטיסת החזרה וויבר נהרג. לאחר מותו נערכה לכבודו הלוויה צבאית. לויבר היו שני בנים ששניהם שירתו בתור קצינים בלופטוואפה במהלך המלחמה, גינטר ויבר (1920-2004) וולטר ויבר (1923-1945), אשר נהרג במהלך מלחמת העולם השנייה מספר חודשים לפני כניעת גרמניה הנאצית.
תיאוריה צבאית
עוד לפני היציאה למלחמת העולם השנייה, הבין ויבר שהסכסוך המזוין הבא יהיה טקטי כמו גם אסטרטגי. בהקפדה על חזונו, ויבר כיוון את התעשייה האווירית הגרמנית לפתח את מה שהוא ראה כנכס היקר ביותר במלחמה הבאה: מפציץ כבד בעל ארבעה מנועים. המפציץ שויבר חזה היה מסוגל לשאת מטען של כ-3,300 קילוגרם ולירות למרחק של לפחות 1,240 מייל.
בפיתוח הרעיון לכלי טיס שכזה, היה לויבר רק מתחרה מרכזי אחד: ברית המועצות; לפי ויבר, על מנת להכניס את המלחמה לתוך התעשייה הרוסית, שנקברה עמוק מאחורי הרי האורל, נדרשה גרמניה למטוס המסוגל לפגוע באותן תעשיות בהפצצה כבדה שעלולה לשבש את זרימת המטוסים, הטנקים, המשאיות, חלקי הארטילריה וכלי המלחמה האחרים ובכך לפגוע בתעשיית המלחמה. הייתה זאת אחת מההגדרות הראשונות להפצצה אסטרטגית. במהלך מלחמת האזרחים הספרדית הכוחות הגרמנים שתמכו בלאומנים היו אחראים על הפצצת גרניקה בצפון המדינה. ההפצצה במקור נועדה לפגוע בגשרים, מפעלי תעשייה ומרכזי פיקוד של כוחות אויב אך בפועל גרמה להשמדת האוכלוסייה האזרחית. תושבי העיר נכנעו לנוכח ההשמדה ואובדן הרצון להילחם אך במונחים הצבאיים של המטרה הראשונית הייתה ההפצצה לכישלון. רק מאוחר יותר אימץ הפיקוד העליון של הוורמאכט את ההפצצה של מטרות אזרחיות בתור דוקטרינה צבאית אשר שומשה במסגרת מלחמת העולם השנייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- The Ural bomber Concept: Wever’s Dream
- ולטר ויבר, באתר זכר המלחמה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ולטר ויבר".