ולריוס מקסימוס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ולריוס מקסימוס (בלטינית: Valerius Maximus; המאה ה-1 לספירה) היה נואם והיסטוריון רומאי שחי בתקופת טיבריוס.
על חייו ידוע מעט מאוד, הוא היה בן למשפחה ענייה, ואת מעמדו חב לסקסטוס פומפיוס שהיה קונסול בשנת 14. יצירתו היחידה ששרדה נקראת "ספרי מעשים ופתגמים בלתי נשכחים", ועוסקת במידות רעות שמומלץ להימנע מהן. ומלווה כפי ששמה מעיד עליה באנקדוטות מההיסטוריה הרומאית והיוונית, הממחישות את שמתאר המחבר.
בתקצירים ששרדו של כתבי מקסימוס מאת פאריס (המאה ה-4) ונפוטיאנוס (המאות ה-5-4), תחת הכותרת "De Superstitionibus" ישנו אזכור לגירוש מיסיונרים יהודים מרומא בשנת 139 לפנה"ס.[1] זהו האירוע הראשון בהיסטוריה של יהודי איטליה שידוע לנו. הטקסט המלא של מקסימוס לא שרד. ייתכן שמקסימוס שאב את המידע הזה מליוויוס.[2]
לקריאה נוספת
- מנחם שטרן - M. Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem, 1976, Vol. I, LIII. Valerius Maximus, pp. 357-360
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
