ז'אן ז'יונו

ז'אן ז'יונו
לידה	30 במרץ 1895
פטירה	8 באוקטובר 1970 (בגיל 75)
לאום	צרפתי
עיסוק	סופר
שפות היצירה	צרפתית
יצירות בולטות	גבעה, ספיח, מלך ללא הסחות דעת, הפרש על הגג
פרסים והוקרה	לגיון הכבוד, פרס נסיך מונקו

ז'אן ז'יונו (בצרפתית: Jean Giono; ‏ 30 במרץ 1895 - 8 באוקטובר 1970) היה סופר צרפתי.

ספריו המרבים לתאר את הסביבה הכפרית של אזור פרובאנס שבצרפת, עוסקים במצבו של האדם בעולם ובשאלות מוסריות ומטאפיזיות. ז'יונו הואשם בכך שתמך במשטר וישי ולא התנגד לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. מגניו טוענים שז'ינו נמנע מכל התנגדות מזוינת בשל ערכיו הפציפיסטיים, ערכים אותם אימץ אחרי שובו ממלחמת העולם הראשונה.

בהיותו חייל בחיל הרגלים במלחמת העולם הראשונה, הוא היה אחד מ -11 הניצולים של היחידה שלו בוורדן. בהמשך תיאר את זוועות המלחמה בלהקת לה גרנד (1931; לבית המטבחיים).

הפופולריות שלו גדלה בסוף שנות העשרים עם סדרה של רומנים אנטי-אינטלקטואליים אזוריים על אצילותם של אנשים פשוטים. סדרה זו הגיעה לשיאה ביצירות כמו הטרילוגיה Le Chant du monde (1934; שיר העולם), שכמו רוב יצירותיו הייתה מחאתו של אדם רגיש כנגד התרבות המודרנית. בשנת 1939 ישב גיונו חודשיים בכלא בפעילות פציפיסטית. בשנת 1945 הוא הוחזק בשבי על ידי יחידה קומוניסטית של לוחמי ההתנגדות, שראו את הפציפיזם כשיתוף פעולה עם הנאצים. סופרי השחרור הצרפתים רשמו אותו ברשימה השחורה, אך הגנה נמרצת של הסופר אנדרה ז'יד סייעה לו, ובשנת 1954 נבחר ג'יונו לאקדמי גונקור.^[1]

כתביו בעברית

גבעה (Colline, 1929), תרגם אביטל ענבר, ‫ רעננה: אבן חושן, 2010 .
מישהו מבומון (Un de Baumugnes, 1929), תרגמה אביבה ברק,‫ ירושלים: שוקן, 1989.
ספיח (Regain, 1930), תרגם יצחק שנהר, ת"א: שטיבל, 1935.
שירת העולם (Le Chant du monde, 1934), תרגם י. ל. ברוך, ת"א: מסדה, 1944.
האיש ששתל עצים (L’Homme qui plantait des arbres, 1953), תרגמה אביבה ברק, ‫ רמת השרון: אסיה, 2010. ‬