ז'אק קאסיני
 | |
| ענף מדעי | אסטרונומיה |
|---|---|
| מקום מגורים | צרפת |
| תרומות עיקריות | |
| מדידת רדיוס כדור הארץ | |
ז'אק קאסיני (בצרפתית: Jacques Cassini; 18 בפברואר 1677 – 16 באפריל 1756), המכונה "קאסיני השני" (Cassini II) היה אסטרונום צרפתי, בנו של האסטרונום האיטלקי הידוע ג'ובאני דומניקו קאסיני.
ביוגרפיה
קאסיני נולד במצפה הכוכבים של פריז (אנ'). הוא התקבל בגיל 17 לחברות באקדמיה הצרפתית למדעים, נבחר בשנת 1696 לעמית של החברה המלכותית של לונדון, והפך למנהל חשבונות (maître des comptes) בשנת 1706. בהיותו באנגליה, הוא הכיר אסטרונומים מפורסמים אחרים כמו ניוטון ואדמונד האלי. לאחר שהחליף את אביו במצפה הכוכבים בשנת 1712, ב-1713 הוא הרחיב את המרידיאן של פריז (אנ'),[א] ומדד את הקשת של המרידיאן (אנ') מדנקרק לפרפיניאן, ופרסם את התוצאות בכרך שכותרתו Traité de la grandeur et de la figur de la terre (מסה על גודל וצורת כדור הארץ", 1720).[1] שני החישובים הנפרדים שלו עבור אורך קשת המרידיאן היו 57,097 טואז של פריז (אנ')[ב] (שווה ערך ל-111.282 קילומטרים) ו-57,061 טואז (111.211 קילומטרים), והניבו תוצאות עבור רדיוס כדור הארץ של 3,271,420 טואז (6,375.998 קילומטרים) ו-3,269,29 טואז (6,371.860 קילומטרים) בהתאמה.[2]
עבודה זו ייצגה את הצלילה של קאסיני לוויכוח על צורת כדור הארץ. היו שתי אסכולות עיקריות, הקרטזיאנים (אנ') האמינו בספרואיד מוארך, והניוטוניאנים (אנ') בספרואיד אובלי. קאסיני התייצב לצד הקרטזיאנים על פני הניוטוניאנים, ודגל בכדור הארץ בצורת כדור מוארך (כפי שאביו טען). הניוטוניאנים ערכו תצפיות נפרדות שנראה שלא הסכימו עם הרעיון הקרטזיאני. קאסיני כנראה הבין שהתצפיות הניוטוניות היו מדויקות יותר, ויצא מהתחום המדעי. הוא חזר בפומבי רק לאחר התקפה של אנדרס צלזיוס.
בשנותיו האחרונות הוא עסק בקרטוגרפיה, ועבד עם בנו, סזאר-פרנסואה קאסיני דה תירי או קאסיני השלישי, כדי ליצור מפה חדשה של צרפת. מפה זו הייתה ידועה בשם קארטה דה קאסיני (אנ'), והייתה אמורה להיות מפה מדויקת מאוד של צרפת.
עבודתו של ז'אק קאסיני על המטוטלת הבליסטית (אנ')[ג] הייתה נושא למחלוקת בין היסטוריונים של המדע.[3] בעוד שחלקם נותן לו קרדיט בפיתוח עבודה מקורית בנושא, אחרים טוענים שהוא התבסס על רעיונותיהם של מדענים קודמים. קשה לקבוע את היקף התרומות המקוריות של קאסיני, שכן הרישומים ההיסטוריים הזמינים מעורפלים ולא שלמים. עם זאת, עבודה שלאחר מכן על מטוטלות בליסטיות של בנג'מין רובינס (אנ') (1707–1751), מתמטיקאי ומהנדס בריטי, מראה שהוא חזר באופן עצמאי על רבות מאותן תוצאות.[3] ללא קשר להיקף התרומות המקוריות של קאסיני, עבודתו על המטוטלת הבליסטית הייתה משמעותית בתקופתה ועזרה לקדם את תחום הבליסטיקה. המכשיר איפשר מדידת מהירות קליעים, שהייתה חשובה לפיתוח כלי נשק וארטילריה מדויקים יותר.[3]
הוא גם כתב את Eléments d'astronomy (אלמנטים של האסטרונומיה, 1740) על תנועה עצמית, ופרסם את הטבלאות הראשונות של הירחים של שבתאי ב-1716.[1] הוא מת בתירי-סו-קלרמון (אנ'), במחוז אואז בצרפת.[1]
האסטרואיד 24102 Jacquescasini נקרא על שמו.
ז'אק קאסיני התחתן עם סוזן פרנסואז שרפנטייה דה שרמואה (Suzanne Françoise Charpentier de Charmois). בנם השני היה האסטרונום סזאר-פרנסואה קאסיני דה תירי, שהיה ידוע גם בשם קאסיני השלישי (Cassini III).
כתביו
כמה פרסומים שלו על אסטרונומיה אורכבו בארכיון הדיגיטלי של וייבאק מאשין ושמורים בספריית מצפה הכוכבים של פריז וזמינים באינטרנט בהם:
- De la grandeur et de la figure de la terre, 1720 (על הגודל והתכונות של כדור הארץ)
- Méthode de déterminer si la terre est sphérique ou non (אורכב 27.01.2018 בארכיון Wayback Machine), 1738 (שיטה לקבוע אם כדור הארץ הוא כדור או לא)
- Éléments d'astronomie (אורכב 26.01.2018 בארכיון Wayback Machine), 1740 (אלמנטים של אסטרונומיה)
- Traité de la Comète qui a paru en décembre 1743 & en janvier, février & mars 1744 (אורכב 27.01.2018 בארכיון Wayback Machine) (על השביט שהופיע בדצמבר 1743, ינואר, פברואר ומרץ 1744)
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
ביאורים
- ^ זה היה מתחרה ארוך שנים לקו גריניץ' כמרידיאן ראשי של העולם.
- ^ יחידת מידה שקדמה למר בצרפת והייתה שווה ל-1,949 מילימטרים
- ^ מכשיר למדידת תנע של קליע שממנו ניתן לחשב את המהירות והאנרגיה הקינטית.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Cassini, 1911 Encyclopædia Britannica
- ^ Traité de la grandeur et de la figure de la terre, Jacques Cassini, 1723. pp.182-3 & pp.302
- ^ 3.0 3.1 3.2 Johnson, W. (1990). "Origin of the ballistic pendulum: the claims of Jacques Cassini (1677-1756) and Benjamin Robins (1707-1751)". International journal of mechanical sciences. 32 (4): 345–374 – via Elsevier Science Direct.
