ז'ה פוביניו
ז'ה פוביניו (בפורטוגזית: Zé Povinho) הוא דמות מצוירת, המייצגת את האדם הפורטוגלי הפשוט. ז'ה פוביניו נוצר בשנת 1875 על ידי רפאל בורדלו פיניירו. הוא הפך תחילה לסמל של בני מעמד הפועלים הפורטוגלי, ובסופו של דבר להתגלמות הלא רשמית של פורטוגל.[1]
תיאור
"Zé", בפורטוגזית, הוא קיצור נפוץ של השם "José" (חוסה) - כמו ש"ג'ו" הוא עבור "ג'וזף", באנגלית - ו-"Povinho" הוא כינוי עממי עבור "Povo", שפירושו עם או אנשים.
הופעתו הראשונה של ז'ה פוביניו הייתה ב־22 במאי 1875 בכתב העת "לנטרנה מג'יקה", אם כי הופעה זו הייתה בעילום שם. הוא נקרא בשמו לראשונה בגיליון 6 בדצמבר 1875 של אותו כתב עת. רפאל בורדלו פיניירו המשיך לצייר דמות זו לאורך כל חייו (כמעט 30 שנה נוספות); הרישומים פורסמו ברבים מהכתבי העת והעיתונים הפופולריים יותר כמו O António Maria, A Paródia, O Commercio do Porto Illustrado ו- Pontos nos iis.
פוביניו הוא אדם הנחשב אדיב וחי בפשטות, ומתואר באופן קבוע כלועג לבעלי כוח. הוא אינו דמות של סמכות אלא איש פשוט של העם, הפועל ככלי ביקורת נגד שולי החברה, העוול והעריצות החזקים, הפוליטיים והאליטיסטיים.
ז'ה פוביניו הפך, ועודנו, לדמות פופולרית בפורטוגל. היותו מתואר כפועל פשוט הביא לסלידה והכחשה מסוימת מהעם הפורטוגלי להיות מיוצג ככזה. אולם טוב לבו, רצונו לעזור לאחרים ובעיקר זלזולו וחוסר הכבוד המוחלט כלפי החזקים המנסים לשלוט בו הפכו אותו לפופולרי. הוא מגחיך את החזקים, צוחק עליהם ואז ממשיך בחייו הפשוטים, אך יש לו אותה גישה כלפי חולשותיהם ודעותיהם הקדומות של האנשים.
דמויות דומות
ז'ה פוביניו יחד עם מיכאל הגרמני הוא סוגת דמויות המייצגות יותר את האדם הפשוט של אותה מדינה, ולא את הלך הרוח התרבותי והלאומי של המדינה. דמויות אלו לרוב מתוארות כאנשים ממעמד הביניים ומטה אך לא עניות, ובעלות מקצועות המאפיינים לרוב בעלי צווארון כחול כגון, חוואי, פועל, חייל פשוט ועוד. הם לרוב מאופיינים בסוג תכונות מסוים, המקנה להם מסגרת של איש-עם אדיב, אך גס. תמים ועם זאת מותח ביקורת. שלו ומנגד יצא להילחם כשצריך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
