ז'ול רומן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
ז'ול רומן
לידה סן ז'וליאן-שאפטיי , מחוז לואר עילי, צרפת (הרפובליקה הצרפתית השלישית)
פטירה פריז, צרפת, (הרפובליקה הצרפתית החמישית)

ז'ול רומן, בשמו האמיתי - לואי אַנרִי ז'אן פאריגוּלצרפתית:Jules Romains ובהתאמה - Louis Henri Jean Farigoule, ‏ 26 באוגוסט 1885 סן-ז'וליאן -שאפטיי - 14 באוגוסט 1972 פריז) היה סופר, משורר, פובליציסט, מחזאי ומסאי, צרפתי., חבר באקדמיה הצרפתית (החל מ-1947) רומן היה בוגר האקול נורמל סופרייר בתחום הספרות והפילוסופיה. בימי לימודיו הוא הצטרף לחוג הספרותי המכונה Abbatie Creteil ("אבציית קרטיי" ) . מיסודם של שארל וידראק, ז'ורז' דיאמל ורנה ארקוס. הקבוצה זו כללה, בין היתר, גם את הצייר אלבר גלז ואת המוזיקאי אלבר דואיין. המניפסט של הקבוצה ושל האיגאולוגיה שבה היא דגלה - ה"אונאנימיזם" נכתב בשנת 1908 על ידי ז'ול רומן בכותרת "La vie unanime" ("החיים האונאנימיים") .הוא הכריז שהגיבור הספרותי הראשי צריך להיות הקהילה ונשמתה הקיבוצית וזו היא המכריעה את גורלות היחידים בה. בשנת 1923 נודע במחזה שלו "קנוק או ניצחון הרפואה" ובשנים 1932–1947 פרסם רומן את מחזור הרומנים האפיים "אנשים של רצון טוב" (Les Hommes de bonne volonté) ב-28 כרכים. בתקופת מלחמת העולם השנייה היגר רומן לארצות הברית ודיבר בשידורי רדיו בוסטון וקול אמריקה. ב-1941 התיישב במקסיקו, בה עמד בראש המכון הצרפתי של אמריקה הלטינית.

ביוגרפיה

ילדות וצעירות

ז'ול רומן נולד בשנת 1885 בשם לואי אנרי ז'אן פריגול בשנת בסן-ז'וליאן-שאפטיי. אביו, אנרי פריגול נולד ביישוב קובלדור (Coubladour), בכפר לוד (lLoudes) בסביבות פווי-אן-ולה, עבר לגור בפריז זה עבד כמורה בבית ספר ברחוב ארמל בשכונת מונמארטר. הבן היחיד, לואי אנרי ז'אן, למד בתיכון קונדורסה ואחר כך באקול נורמל סופרייר ובשנת 1909 עבר מבחן ההסמכה להוראת פילוזסופיה. ניסויים שערך במסגרת הקורס לפיזיולוגיה במסגרת האקול נורמל סופרייר, בתחום הראייה חוץ-רשתית פורסמו תחת שם הלידה שלו ב-1919. כשאימץ את שם העט "ז'ול רומן" פקד הסופר הצעיר את חבורת המנזר קרטיי ("קבוצת האבצייה") שנוסדה על ידי שארל וידראק וז'ורז' דיהאמיל, וכללה, בין הארף את הסופר רנה ארקוס, הציירים שארל פיקאר לה דו, אלבר גלז והמוזיקאי אלבר דואיין. יחד עם חברי החוג גילה את כתבי הסופר ז'אן-פייר בריסה (Brisset) שאותו הכתירו כ"נסיך ההוגים". בימי מלחמת העולם הראשונה הצליח לחמוק מהלחימה תוך כדי שיבוצו בתפקיד של ג'ובניק רחוק מהחזית.

המשך פעילותו כמורה וסופר

הקריירה בהוראה היבא אותו לברסט, אחר כך בשנים 1917–1919 לבית ספר תיכון בניס (כיום התיכון "מאסנה"), בו לימד פילוסופיה בשנים. ב-1927 חתם על עצומה שפורסמה ב-15 באפריל בכתב העת "ארופ" (Europe) ושמחתה נגד "חוק להאתרגנות כללית של האומה לזמני מלחמה" שלדעת החותמים (ביניהם לוסיין דקאב, לואי גיאו, אנרי פולאי, סוורין, וכן הצעירים רמון ארון וז'אן-פול סרטר ביטל כל עצמאות אינטלקטואלית וחופש דעה. ב-1929 קנה רומן וילה כפרית - le manoir de la Grand Cour בסן-אוורטן, על יד טור:שם החזיק בכרם שבו הפיק יין לבן, שאותו הגיש בגאווה לאורחים ולמבקרים מזדמנים. בווילה זאת נהג לבלות את ימי הקיץ ובה הוא כתב חלק גדול מהרומן רב-הממדים שלו "אנשי הרצון הטוב"

בין השנים 1935–1939 היה פעיל ב"ועד צרפת-גרמניה" שאותו ניהלו אוטו אבץ ופרנאן דה ברינון, יותר מתוך אמונה פציפיסטית מאשר מתוך אידאולוגיה פוליטית מובהקת. הוא הצטרף גם ל"ליגה הבינלאומית של לומי השלום".ב-1934 הוא פרסם את הספר "הזוג צרפת-גרמניה" שצרם בגישתו "יפת הנפש" והתמימה מול גרמניה הנאצית. מאמציו לכיוון התקרבות צרפתית-גרמנית זיכו אותו בקבלות פנים מצד אישים נאצים. מחזותיו שוחקו בגרמניה וכתביו תורגמו לגרמנית.

מבחר יצירות

  • 1908 La Vie unanime, שירים,
  • 1911 Mort de quelqu’un, רומן,
  • 1913 Les Copains, רומן,
  • 1920 La Vision extra-rétinienne et le sens paroptique, מסה,
  • 1923 Knock ou le Triomphe de la médecine, דרמה -קומדיה בשלוש מערכות
  • 1923 Petit traité de versification, מסה, (יחד עם ז'.שנווייר)
  • 1923 Monsieur le Trouhadec saisi par la débauche, רומן,
  • 1922–29 Psyché, טרילוגיית רומנים (Lucienne – Le Dieu des corps – Quand le navire...),
  • 1926 Le Dictateur, דרמה,
  • 1934 Le couple France–Allemagne, מסה,
  • 1946-1932 Les Hommes de bonne volonté, מחזור רומנים ב-28 בכרכים
  • 1957 Une femme singulière, רומן,
  • 1959 Mémoires de Madame Chauverel, רומן, 1959
  • 1976 Cahiers, יומנים (פורסם אחרי המוות),
  • 1928 Volpone- וולפונה - גרסה של עיבודו של שטפן צווייג לפי בן ג'ונסון

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ז'ול רומן בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0