ז'יגמונד סאנה
 | |
| ז'יגמונד סאנה, בציור מאת לוונטה בנדק |
ז'יגמונד סאנה (בהונגרית: Zsigmond Szana, בגרמנית: Sigmund Szana, ברומנית: Sigismund Szana, שמו בלידה ז'יגמונד זילברשטיין - Zsigmond Silberstein , 23 ביוני 1870 טימישוארה - 24 במאי 1929 שיקגו) היה איש עסקים, בנקאי ונדבן יהודי אוסטרו-הונגרי ואחר כך רומני, יליד באנאט. הוא הקים את "טימישאורה - חברה בנקאית ומסחרית בע"מ" ששיחקה תפקיד חשוב בחיים הכלכליים של חבל באנאט בתחילת המאה ה-20. סאנה כיהן לתקופה כיושב ראש איגוד התעשיינים מבאנאט ואחר כך כיושב ראש שותף של האיחוד הכללי של התעשיינים ברומניה.
ביוגרפיה
ז'יגמונד סאנה נולד בטימישוארה, אז באוסטרו-הונגריה, במשפחה היהודית זילברשטיין ששינתה את שמה ל"סאנה". הוא למד באקדמיה למסחר בבודפשט ובמכללה למסחר בברלין.
בשנת 1894 בגיל 24 הוא ביצע את השקעתו הרצינית הראשונה בבית החרושת לגפרורים, למשחות לעגלות ולמוצרים כימיים בטימישוארה, מפעל שהוקם בשנת 1883 בשכונת יוזפין, על ידי איש העסקים קארל שטיינר הבן. מפעל זה הפך למפעל לגפרורים הגדול בכל הונגריה. בשנת 1899 התמנה סאנה למנהל המפעל.[1] מאוחר יותר, בשנת 1906, הקים סאנה את החברה הבנקאית והמסחרית טימישוארה (Temeswarer Bank und Handels AG) שנודעה כ"בנק טימישוארה" או "בנק סאנה". חברה זו הייתה לתאגיד הבנקאי הגדול בטימישוארה, ואולי בדרום ממלכת הונגריה.[2] בנק סאנה היה מעורב בפיתוח התעשייה המקומית, כשבשליטתו נמצאו מפעלים כמו "Industria Lânei" (ILSA) ("תעשיית הצמר") (החל משנת 1913),בית החרושת לשוקולד "קנדיה", המפעלים "לומינה" (האור) ו"דורה בע"מ"(לימים מפעל "אלקטרובאנאט"), מבשלת הבירה (החל משנת 1912), טחנת הקמח "בגה" (בעבר - "הונגריה")[3] ואחרים, שבהם הועסקו כ-1000 עובדים.[4]
בשנת 1913 האדריכל יוזף קרמר תכנן את הבניין המרכזי של בנק טימישוארה, בניין שנודע כ"בניין סאנה" בככר ספנטול גאורגה (גאורגיוס הקדוש) במרכז טימישוארה.[5]
בשנת 1908 נבחר ז'יגמונד סאנה ליושב ראש איגוד התעשיינים של חבל באנאט. כמו כן התמנה לסגן קונסול ואחר כך לקונסול הכבוד של בריטניה בטימישוארה. בשנים 1914-1913 ניהל סאנה את השלוחה בווינה של הבנק האנגלי-הונגרי, ובשנת 1920 את השלוחה של חברת Gea בבודפשט.
סאנה נודע גם כמצנט, שתמך בספרות ובאמנויות.[6]הוא נמנה עם מייסדי האגודה "ידידי המוזיקה" בטימישוארה. היה אחד מיושבי הראש השותפים של "הבית ההונגרי" בטימישוארה.
סאנה נפטר מאוטם שריר הלב בשיקגו בעת ביקור עסקים.[7] הוא הובא לקבורה בבית העלמין היהודי בטימישוארה. קברו, הבנוי משיש מרושקיצה, עוצב על ידי הפסל פרנץ מגיישי.
כתבים
סאנה פרסם בצעירותו קובץ נובלות בשפה הגרמנית. כמו כן כתב מאוחר יותר חוברת על בטהובן. בשפה ההונגרית כתב סאנה כמה חוברות מקצועיות בתחום הכלכלה:
- Az ipari záloglelekről -(על הרישומים הפיננסיים בתעשייה)
- A háboru kihatása a pénz lenyegére(השפעות המלחמה על מהות המטבע)
לקריאה נוספת
- Kata Sebe, A Temesvári zsidoság a monarchia idején în Délkelet-Europa - South and East Europe International Relations Quarterly, vol. 4, nr. 1, Spring 2013.
הערות שוליים
- ^ [Dorotea Momir - Banaterra, sesiune internațională de comunicări, 14/11/2008 http://www.modoro.ro/evenimente_culturale01.htm Producerea chibriturilor în Banat
- ^ Roxana Nubert, Ileana Pintilie-Teleagă „Mitteleuropa Paradigmen in Südosteuropa”. Praesens, Viena 2006
- ^ [1] Industria morăritului a fost cea mai veche ramură după Octavian Leșcu - „Istoria ilustrată a Timișoarei”, Monitorul Primăriei Timișoara, 3.8.2008
- ^ Kata Sebe, 2013, ע' 5
- ^ מאוחר יותר בניין זה כונה "הבניין הבאנאטי", היה בימי המשטר הסטליניסטי מושב ARLUS - "האגודה הרומנית לקשרים עם ברית המועצות" ובימינו - הוא מאחסן את "בנק טרנסילבניה", את כתב העת הספרותי "אוריזונט", ביטאון איגוד הסופרים בבאנאט ואת ההוצאה לאור "Editura de vest"("ההוצאה לאור המערבית")
- ^ Vasile Bogdan, Miracolul Timișoara, Editura Timpul, 2000.
- ^ הידיעה על מות סאנה ב"ניו יורק טיימס
