זאב גליקמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב גליקמן
ספורט
ענף ספורט טניס שולחן

זאב גליקמן (נולד ב-1958) הוא אלוף פאראלימפי ישראלי, שחקן ומאמן נבחרת ישראל בטניס שולחן לנכים.

גליקמן היה בנעוריו אלוף ישראל לנוער בטניס שולחן. בעת גיוסו לצה"ל דחה אפשרות לשרת כספורטאי מצטיין והתנדב לסיירת שקד. בשנת 1979 נפצע במהלך פעילות מבצעית ונותר מוגבל בידו הימנית. לאחר תקופת שיקום חזר לשחק בטניס שולחן בבית הלוחם תל אביב, שם היה למאמן החוג לטניס שולחן. כמאמן הוא משמש גם בנבחרת ישראל בטניס שולחן לנכים.

משנת 1992 ועד 2008 השתתף גליקמן בכל תחרויות אולימפיאדת הנכים וזכה באולימפיאדת הנכים 1992 במדליית זהב בתחרות יחידים ובאולימפיאדת הנכים 2000 במדליית כסף בתחרות יחידים. שינוי דרגות הסיווג בתחרויות הבינלאומיות בשנת 2002 הביא לדירוגו בדרגת סיווג קשה יותר, אך גליקמן נותר שחקן פעיל ונותר ברמה המאפשרת את המשך השתתפותו באולימפיאדות הנכים. בשנת 2008 הוא אף דורג במקום השני בעולם בין שחקני טניס שולחן בדרגת הנכות שלו.[1]

סך זכיותיו ברמה הבינלאומית עומד נכון ל-2016 על 43 מדליות - מהן 11 הושגו בתחרויות אליפות אירופה, אליפות עולם ואולימפיאדות נכים. מלבד שתי המדליות האולימפיות, גליקמן זכה בשנת 1991 בתואר אלוף אירופה בטניס שולחן ובשנת 2002 בתואר אלוף עולם בטניס שולחן.